donate button
youtube
twitter
facebook

שימוש בר קיימא בפלסטיק

7/01/2009
שימוש בר קיימא בפלסטיק
רקע

 

בעקבות המסקנות שעלו מהמפגש הראשון הוצגו מטרות הפורום למפגשים הבאים:

  • לגשר על הפערים הקיימים בין תעשיית חומרי הגלם, תעשיית המוצרים, תעשיית המחזור וחברות הפלסטיק פריק ביולוגית וליצור שיתופי פעולה בניהם.
  • לנסח קוים מנחים לגבי סוגי הפלסטיק שניתנים למחזור ודרישות עיצוב המוצר.
  • לנסח קוים מנחים לגבי סוגי הפלסטיק הפריק ביולוגית המועדפים, יתרונותיהם הסביבתיים, עיצוב המוצר ואופן הטיפול בפסולת.
  • לעורר מודעות ציבורית לשימוש בר קיימא בפלסטיק וכיצד יש ליישמו.

 

במפגש זה הוצגו עמדות שונות לגבי ההיבטים הסביבתיים של פלסטיק פריק ביולוגית וכן ניסינו להבין לעומק את תמונת המצב בתחום המיחזור לקראת ניסוח ניירות עמדה בנושאים אלו.  

 

פלסטיק פריק ביולוגית

 

שאלות שעלו בדיון:

 

האם ייצור פלסטיק פריק ביולוגית יבוא על חשבון ייצור מזון?

אפשרות זו הועלתה ע"י חלק מהמשתתפים. לדברי יריב ספקטור, המוצרים שהם מייבאים לארץ מקורם ביערות שבהם רק צמרות העצים משמשות לייצור והם מטופלים באופן מבוקר. הושמעו גם עמדות הגורסות שהתירס שממנו מיוצר הפלסטיק יכול לשמש למאכל אדם.

 

האם פלסטיק פריק ביולוגית, על כלל השפעותיו הסביבתיות, עדיף על פלסטיק מתוצרי נפט?

שאלה זו הועלתה בפורום והתשובה אליה אינה חד משמעית. התשובה מורכבת מכיוון שקיימים סוגים שונים של פלסטיק פריק ביולוגית וסוגים שונים של פלסטיק "רגיל".  כל השוואה צריכה להתבסס על ניתוח מחזור חיים של החומר שיהיה כמובן שונה ממוצר למוצר.

מכיוון שכך, לא תהיה תשובה אחת שנכונה תמיד, לגבי העדיפות הסביבתית. הוחלט שהפורום ינסה לעמוד על התנאים  וסוגי הפלסטיק שבהם ישנה עדיפות לפלסטיק פריק ביולוגית. 

 

האם פלסטיק פריק ביולוגית עדיף סביבתית במצב שבו אין כיום תשתית מתאימה למחזורו   (הפרדה במקור וקומפוסטציה)?

כיום אין עדיין תשתית מתאימה למחזור פסולת אורגנית ביתית בהיקפים גדולים בארץ. מחזור הפלסטיק הפריק ביולוגית בקומפוסטר ביתי, אינה יעילה בד"כ, משום שהמתקנים הביתיים לא מגיעים לטמפרטורות גבוהות הנחוצות כדי שהחומר יתפרק תוך מספר חודשים.

עם זאת, יש לבחון את הנושא לאור השינויים הצפויים במשק הפסולת בישראל ובהם הפרדת הפסולת האורגנית במקור ומחזורה, אפשרות שכבר נבחנת ע"י מספר רשויות בארץ וייתכן שתיושם כבר בשנים הקרובות.

 

מהם התקנים הקיימים וכיצד ניתן לזהות מוצר מפלסטיק פריק ביולוגית?

בהינתן שתשתית המחזור קיימת כיצד יוכל הצרכן לזהות את המוצר ומי יפקח על איכות החומר?

לדברי יריב ספקטור קיימים מספר תקנים לפלסטיק פריק ביולוגית בהם EN 13432 , ו-ASTM. הדרישה המרכזית של כל התקנים היא התפרקות החומר במפעל קומפוסטציה מסחרי תוך זמן מוגדר (בד"כ כ-90 יום). ד"ר חיים אלקלעי הוסיף שחלק מתקני ASTMמתייחסים לשיטת הבדיקה ולא לפיקוח על המוצר עצמו ולכן יש להיזהר בנושא.  נושא נוסף שנידון הוא זיהוי המוצר ע"י הצרכן. הצרכן אינו מכיר את התקנים השונים ונשאלה השאלה כיצד יזהו מוצר מפלסטיק פריק ביולוגית. שאלה זו לא מוצתה במפגש זה.

 

מסקנות שעלו מן הדיון:

 

  • "פחמן חדש" עדיף על "פחמן ישן". הכוונה היא שבאופן כללי עדיף להשתמש בפחמן ממקורות מתחדשים כגון גידולים חקלאיים מאשר בפחמן ממקורות מתכלים כגון נפט ומשאבים הנכרים מקרום כדה"א שכמותם מוגבלת. זאת, על בסיס  הקווים המנחים של תפיסת הקיימות אשר נותנים עדיפות לחומרים אשר הטבע יכול לחדש תוך זמן קצר. הטענה שגם פלסטיק "רגיל" יחזור בסופו של דבר למאגר החומרים הניתנים לשימוש אינה עומדת במבחן הקיימות משום שאינה מאפשרת מחזוריות בטווח הזמן שיספק את דרישות האדם למשאב זה (בדיון הושמעה טענה דומה, אולם מכיוון שהפורום עוסק בפלסטיק בר קיימא, זהו אחד מקווי הבסיס של הקיימות שיש עליו הסכמה רחבה).

 

  • פלסטיק פריק ביולוגית מתאים יותר למוצרים קצרי חיים שאינם ממוחזרים כיום. בגלל המחיר הגבוה של פלסטיק פריק ביולוגית נראה כי לא כדאי כלכלית לייצר ממנו מוצרים בעלי אורך חיים ממושך כגון כסאות פלסטיק או חלקים למכוניות. המוצרים שיתאימו יותר לשימוש בפלסטיק פריק ביולוגית הם מוצרים כגון אריזות מוצרי מזון שמעורבבים עם פסולת אורגנית אחרת. בנושא זה תמכו מספר חברים בפורום ופרופ' שמואל קניג אף גרס שיש מקום לתקינה שתחייב למשל ייצור אריזות מוצרי חלב מפלסטיק פריק ביולוגית.

 

  • בטווח הארוך צפוי מחסור בנפט ולכן כדאי לקדם פתרונות ביולוגיים לייצור פלסטיק. מתוך תפיסה הדואגת לדורות הבאים, יש למצוא כבר היום את הפתרונות לאורח חיים בר קיימא ובהם מעבר לייצור וצריכה של חומרים מתחדשים.

 

מחזור פלסטיק

 

שאלות שעלו בדיון:

 

מהם סוגי הפלסטיק שניתנים למחזור כיום בישראל?

לדברי עוזי קלברמן, מאביב מחזור, הם ממחזרים PET, HDPEונמנעים PS  ומ- PVCשאליו ישנה רגישות גבוהה במיוחד. למעשה במתקנים שלהם כל מה שלא בקבוק אינו ממוחזר.

הם ממחזרים PCמדיסקים אולם זה כדאי רק כאשר משאית האיסוף מגיעה לנקודה בכדי לאסוף בקבוקי פלסטיק. לדבריו יש בארץ מתקנים שמסוגלים למחזר פלסטיק מעורב.   

רענן עוז, מאמניר מחזור, ציין שיש להם מתקן שיכול למחזר נייר ופלסטיק ביחד ולייצר מהם יריעות לגלילה. סוגי הפלסטיק שהם ממחזרים כוללים HDPE, PE, PET. המוצרים הם אריזות, יריעות מהתעשייה ומהחקלאים ופלסטיק ממוין מתחנות מעבר.

מבחינה טכנית ניתן למחזר גם מוצרים נוספים כגון גביעי יוגורט אבל זה לא כדאי מבחינת  האיסוף בגלל משקלם הנמוך.

 

מהם אחוזי הפלסטיק שאינו ממוחזר כיום ומהם מוצרי הצריכה המשמעותיים בו?

לדברי עוזי קלברמן כמות הפלסטיק השנתית הינה כ- 700,000 טון, מתוכם האריזות מהוות כ-15% (כ-100,000 טון). הם אוספים כ-5000 טון בשנה מתוך 40,000 טון בקבוקים. תאגיד המחזור אל"ה אוסף כמות של כ-1700 טון בקבוקי פיקדון מפלסטיק (נתוני 2004).  על פי נתונים אלו,  יחד הם ממחזרים כ- 17% מהבקבוקים וכ- %7 מפסולת האריזות.

לגבי נתונים אלו, הושמעו בפורום דעות שונות ובמפגש הבא ננסה לבחון את הנושא לעומק.

 

החלטות וכיוונים להמשך

  1. מסמך מנחה: פלסטיק פריק ביולוגית-  הוסכם שהפורום יגבש מסמך קווים מנחים לגבי פלסטיק פריק ביולוגית. המסמך מיועד לתעשייה ולציבור הרחב  בכדי להבהיר את התמונה מבחינת ההיבטים הסביבתיים והתנאים הדרושים למחזור פלסטיק פריק ביולוגית.
  2. בחינת האפשרות להרחיב את מגוון סוגי הפלסטיק הממוחזרים בישראל-בפורום הוצגו נתונים שונים לגבי אחוזי הפלסטיק הממוחזרים כיום. לא ברור מהו אחוז פסולת האריזות שאינה עוברת מחזור ומהם מרכיביה. אנו קוראים לחברי הפורום לנסות להביא נתונים מוצקים על הפלסטיק הממוחזר. במפגש הבא ננסה על בסיס הנתונים הקיימים לבחון כיצד ניתן להרחיב את מעגל המוצרים שעוברים מחזור ואת מגוון סוגי הפלסטיק.

 

עבור לתוכן העמוד