donate button
youtube
twitter
facebook

הפורום האורגני - מפגש שלישי

14/09/2009
הגדל

הפורום האורגני התכנס למפגש שלישי בנושא "יישום חומר אורגני בקרקעות חקלאיות – תועלות ומגבלות". במפגש השתתפו משרדי ממשלה, השלטון המקומי, אקדמיה נציגי ארגונים וחקלאים.

 

סקירות ההתפתחויות האחרונות


גלעד אוסטרובסקי מאדם טבע ודין סקר את ההתפתחויות האחרונות בתחום ובהן:
הטיפול המתוכנן לבוצת השפד"ן שיכלול כ-650 טון ביום (20% ח"י).
הבוצה תטופל באמצעות עיכול אנאירובי ופסטור. שבעה מציעים הגישו בקשות לטיפול במקטע זה. תכנון מערך העיכול האנאירובי הוצג לוועדה המחוזית והגשת היתר בנייה צפויה בראשית 2010. 
פרסום אמות המידה של קרן הניקיון.
המשרד להג"ס פרסם את פרק ב' של אמות המידה לסיוע מכספי קרן הניקיון.
המסמך מציג את פתרון ההפרדה במקור כחלופה מועדפת להגדלת שיעורי המחזור ושם דגש על טיפול בפסולת האורגנית הביתית וסיוע למתקני טיפול מתאימים. הסיוע להקמת מתקני קצה יינתן לרשויות או יזמים בשיעור של 30-40% מעלות ההשקעה. רשויות שיפנו להפרדה במקור יוכלו לקבל סיוע גם בעבור תכנון, הצטיידות והסברה.
הפרדה במקור מהווה תנאי לקבלת הסיוע למתקני הטיפול בפסולת האורגנית.
אילן צדיקוב, מהמשרד להג"ס, הוסיף שמגבלת גודל המתקן המתירה סיוע רק למתקנים שיטפלו ב-100 טון פסולת אורגנית ביתית ביום שונתה. המשרד מתיר לכלול במסגרת כמות זו (100 טון ביום) גם פסולות אורגניות אחרות שהמתקן קולט (בוצות/ בע"ח).
 
צעדים ראשונים ברשויות מקומיות
מספר רשויות כבר בוחנות את חלופת ההפרדה במקור של הפסולת האורגנית וחלקן גם בוחנות הקמת מתקני טיפול. אדם טבע ודין ומרכז השל פועלים בשיתוף פעולה עם רשויות לבחינת היתכנות המהלך. בעיר כפר סבא נמצא שישנה היתכנות מבחינה תפעולית ומבחינה כלכלית ושהמהלך עשוי לחסוך לעירייה מאות אלפי ₪ בשנה.  
המשרד להג"ס קרא למפעילי אתרי הטיפול להיערך לקליטת פסולת אורגנית ביתית שהופרדה במקור
המשרד להג"ס כינס את מפעילי אתרי הטיפול בפסולת האורגנית והציג בפניהם את אמות המידה של קרן הניקיון במטרה לקדם את היערכותם לקליטת פסולת אורגנית מופרדת במקור. מספר מפעילי מתקנים כבר מכינים בקשות לקבלת סיוע מהקרן. 


הצגת מסמך מנחה: "יישום חומר אורגני בקרקעות חקלאיות - תועלות ומגבלות"


מטרות המסמך הן הבהרת התועלות, המגבלות והסיכונים הסביבתיים הכרוכים ביישום חומר אורגני בקרקעות חקלאיות ויצירת בסיס מדעי לבחינת עיבוד ויישום חומר אורגני.
גלעד אוסטרובסקי הציג את ראשי הפרקים של המסמך ואת שני הפרקים הראשונים. (ראו מצגת מצורפת)
המסקנות המרכזיות הן שיישום חומר אורגני תורם לטיוב הקרקע ויכול לתרום לעלייה ביבול של גידולים מסוימים, במיוחד בגידולי פלחה אך גם במטעים, גד"ש ואחרים.
 
מבחינת ההשפעות הסביבתיות על הקרקע המסמך גורס שחומר אורגני תורם לפוריות הקרקע באמצעות מניעת סחף, שמירת המגוון הביולוגי, קיבוע פחמן ומניעת התאדות.
הסיכונים הסביבתיים שעשויים להיגרם מיישום חומר אורגני קשורים בריכוזי מתכות כבדות, חיידקים פתגונים, ריכוז מלחים, ריחות, זכוכית וחומרים סינטטיים וזיהום בחנקות.
 
בהשוואה לתועלות של יישום חומר אורגני בקרקע, הסיכונים הסביבתיים הן קטנים וניתנים לבקרה ולכן המאזן הסביבתי של יישום קומפוסט מצביע על כדאיות מבחינה סביבתית ברוב הקרקעות בארץ ובמגוון רחב של גידולים חקלאיים.
 
דר' חורחה טרצ'יצקי מהפקולטה לחקלאות הגיב למסמך ואמר שבאופן כללי חומר אורגני עשוי לתרום בכל הדרכים שהוצגו אולם בפועל רק חלקן בא לידי ביטוי. הוא הוסיף שבתפו"א ישנה תרומה גדולה במיוחד לקומפוסט בגלל שהם גדלים על קרקעות לס. 


ניסיון מעשי ביישום חומר אורגני בקרקעות חקלאיות -
השפעה על הקרקע ועל היבול החקלאי


אשר אייזנקוט משה"מ, משרד החקלאות הציג את הנסיון המעשי ביישום חומר אורגני בקרקעות חקלאיות. מדבריו ניתן ללמוד שישנה ירידה באחוז החומר האורגני בקרקע לאורך שנים וניתן למנוע אותה ולשמור על רמה יציבה של חומר ארגני על ידי הוספת קומפוסט. (ראו מצגת מצורפת)
הבעיה חמורה במיוחד בריכוזי אשלגן בגידולי פלחה שאינם מדושנים. למרות שאשלגן אינו נותן תרומה מיידית (שנתית) החקלאים כן מודעים לחשיבותו לטווח הארוך. 
קומפוסט יכול לתרום לפוריות הקרקע ולעלייה ביבול במגוון רחב של גידולים אולם נראה שגידולי הפלחה מתאימים במיוחד בגלל שהם אינם מקבלים יסודות הזנה משום מקור אחר.
בפלחה ניתן ליישם כ-3/4 מ"ק/ דונם /שנה.
(בחישוב כלל שטחי הפלחה בארץ מדובר בכ- 1.1 מיליון מ"ק בשנה – הערת המחבר)
ירון שפירא, מקומפוסט גבעת עדה, הוסיף שלחקלאים חשוב במיוחד ריכוז חומרי ההזנה (NPK) ושכניסת הבוצות הביאה ליישום חומר אורגני גם בשטחי פלחה שלא דושנו בעבר.
מבחינת סוגי הקומפוסט ישנו מדרג איכויות שלפיו נקבע המחיר כאשר בראשו אורגניקום (זבל עופות), אחריו זבל רפתות, בוצות וקומפוסט מאשפה ביתית (לא מופרדת במקור!) שנמסר ללא תמורה.
משה ברונר ציין שבחקלאות אורגנית בחממות ניתן להגיע ליישום של עד 20 מ"ק/דונם /שנה. משה בן שחר (טושקו) הוסיף שבצפון ישנם כ-1.5 מיליון דונם מעובדים ומטעים רבים שיכולים לקלוט 1-1.5 מ"ק/דונם בשנה. כמו כן רוב חקלאות בע"ח נמצאת בצפון הארץ. 

השפעות סביבתיות של ישום קומפוסט בקרקע חקלאית –
המלחה, חנקות והצטברות מתכות כבדות


דר' פנחס פיין ממנהל המחקר החקלאי הציג את ההשפעות על הקרקע. (ראו מצגת מצורפת)
המלחה- מניסויים שבוצעו בקומפוסט בוצות נצפתה המלחה מצטברת של הקרקע כתוצאה מיישום קומפוסט אולם הריכוזים אינם צפויים לפגוע ביבול.
חנקות- סכנת זיהום בחנקות קיימת כאשר מיישמים כמויות גדולות והיא חמורה יותר בבוצות שלא עברו עיבוד. ביישום רגיל של עד 50 מ"ק/דונם לא צפויה דליפת חנקות לקרקע.
מתכות- בוצה מעלה את ריכוז המתכות הכבדות בחתך הקרקע. מבחינת קליטת המתכות ע"י הצמח נמצאו ריכוזי אבץ ונחושת ביבול שגודל על בוצות שלא עובדו אך לא נמצאו ריכוזי מתכות ביבול שגודל על קומפוסט (בוצות מעובדות). בקומפוסט בע"ח ופסולת ביתית לא צפויה בעיית מתכות כבדות.
 
ביישום של זבל גולמי (בע"ח) ריכוזי חומרי ההזנה גבוהים יותר מאשר בחומר מעובד.
דר' תומא עבוד, מהמשרד להג"ס, הוסיף כי ניתן לפזר חומר גולמי אך יש להצניעו תוך 3 ימים. בפועל חקלאים רבים אינם מיישמים הנחיה זו. 

ניהול בר קיימא של פסולת אורגנית ביתית- ממשקים ותנאים ליישום


א.ב.י נוביק הציג את השינויים הצפויים בשוק הפסולת בשנים הקרובות שיחייבו, לדבריו, מעבר של הרשויות להפרדת פסולת במקור לשלושה זרמים (יבש למיחזור, רטוב ושאריות). הסיבות לכך הן צמצום שטחי ההטמנה ועלייה במחירי ההטמנה בשנים הקרובות. הגורמים לכך הם היטל ההטמנה שיגיע לסך של כ-62 ₪ (כולל מע"מ) בשנת 2011 ושליטה של חברה אחת גדולה בשוק הפסולת (ויאוליה).
עלות הטיפול במתקן קומפוסטציה סגור תגיע בשנים הקרובות לכ-130 ₪/טון ובגלל התנאים שיוצרו זה יהיה מחיר כדאי להרבה רשויות.
מבחינת איכות החומר האורגני שיגיע לאתרי הטיפול, אחוז "הזיהום" (שאריות פסולת יבשה) צפוי לעמוד על 4-12% ועל מנת לעבד את החומר דרוש קדם- טיפול.
 
בכדי ליישם הפרדה במקור במרחב האורבני יש צורך בהוספת כלי אצירה מתאימים כאשר הנפח הצפוי היא כ-46 ליטר פסולת אורגנית בשבוע למשק בית. התושבים יפנו את הפסולת בשקיות רגילות שינופו בשלב קדם- הטיפול במתקן הטיפול עצמו או בתחנת מעבר. ישנה חשיבות רבה למתן שירות יעיל ונוח לתושבים שנטל ההפרדה במקור מוטל על כתפיהם.
 
התגובות לגבי השקיות היו מגוונת כאשר יריב ספקטור מחברת מודיפלסט (המשווקת אריזות מתכלות) תמך בשימוש בשקיות פריקות ביולוגית ואילו ברוך קומפנו מהמועצה האזורית משגב, מורן סלקמון מהשל ועדי דורי מרבדים גרסו כי יש לפנות את הפסולת ללא שקיות כלל.
ירון שפירא ציין שהוא מקבל פסולת אורגנית בשקיות מתכלות ביולוגית ממטבח גדול של חברה בקרית גת והשקיות מתפרקות בתהליך ואינן מהוות בעיה. הוא ציין גם שיוכל לקלוט את הפסולת האורגנית הביתית כשהיא ארזה בשקיות רגילות, אולם לצורך כך דרוש קדם-טיפול באמצעים שאינם ברשותו כיום.
עמיעד לפידות מעמותת ארץ הכרמל, ציין שבניסוי שנערך בקרית שמונה תושבים בבנייני דירות מפרידים פסולת אורגנית בצורה טובה ללא שקיות. בניסוי שערך עם שקיות נוצרו, לדבריו, מפגעי ריח.  הוא תמך בכך שעל הרשות לתת את מירב התמיכה והשירות לתושב על מנת שהמהלך יצליח.
א.ב.י נוביק, אילן צדיקוב, גלעד אוסטרובסקי ורועי קוצר טענו כי יישום הפרדה במקור במרחב אורבני דורש דפוסי פעולה שונים מהנעשה בישובים קטנים. על מנת להגיע לאחוזי הפרדת פסולת גבוהים יש ליצור תנאים נוחים לתושב, כלומר פינוי בשקיות רגילות וטיפול קדם שייעשה במתקן הקומפוסטציה או בתחנת המעבר.

לסיכום:


כל הדוברים היו תמימי דעים לגבי נחיצות היישום של חומר אורגני בקרקעות חקלאיות הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט של תרומה ליבולים חקלאיים. היצע הקומפוסט צפוי לגדול בעתיד במיוחד עם כניסת הפסולת הביתית למאגר חומרי הגלם. פוטנציאל היישום בחקלאות  גדול מההיצע כאשר אדמות הפלחה, שמהוות כ-40% מהקרקעות המעובדות וכיום כמעט ואינן מדושנות, צפויות לקלוט חלק גדול מהכמות (כ- 1.1 מילון מ"ק/שנה). גם קרקעות חקלאיות אחרות כגון קרקעות המשמשות לגד"ש,מטעים וחממות צפויות לקלוט כמויות גדולות יותר של חומר אורגני בעתיד. קרקעות רבות בארץ מאבדות חומר אורגני שאינו מושב אליהן ולכן  הדרישה לחומר אורגני צפויה לעלות גם בטווח הארוך.
כניסת הפסולת הביתית למאגר חומרי הגלם היא תנאי הכרחי להגדלת ההיצע. לצורך כך חייבים להפריד את הפסולת במקור. פסולת ביתית שלא הופרדה במקור אינה מתאימה לדרישות השוק והחקלאים.
התנאים ליישום הפרדת פסולת אורגנית במקור הולכים ומבשילים בגלל עליית מחירי ההטמנה ומדיניות המשרד להגנת הסביבה הכוללת סיוע להקמת מתקני טיפול בפסולת האורגנית. יישום מהלך של הפרדת פסולת לשני זרמים דורש היערכות מתאימה של הרשויות ושל מפעילי אתרי הטיפול.  בכל מקרה הפסולת תגיע באחוז מסוים של זיהום (שאריות פסולת יבשה) ולכן יידרש טיפול מקדים בפסולת.
 
השתתפו בפורום:
ממשלה
ד"ר אילן צדיקוב / ראש תחום פרוייקטים (תשתיות), המשרד להגנת הסביבה
ד"ר תומא עובד / מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה
אשר אייזנקוט/ משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע
 
נציגי חקלאים
משה זאבי / הארגון לחקלאות אורגנית
משה בן שחר (טושקו) / רכז חקלאי של מועצה אזורית יזרעאל
 
יצרני קומפוסט
ירון שפירא  / שחם גבעת עדה
הושע גרנר / קומפוסט שדה אליהו
 
אקדמיה ומחקר
ד"ר פנחס פיין/ מינהל המחקר החקלאי
ד"ר חורחה טרצ'צקי / הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית
משה ברונר / נבטים
א.ב.י נוביק / שחף תכנון והנדסה
 
ארגוני סביבה
עמיעד לפידות/ מנכ"ל עמותת "ארץ הכרמל"
מורן סלקמון / מרכז השל
עדי דורי / קיבוץ רבדים
 
חברות מסחריות
יריב ספקטור / מודיפלסט
אסף גולדברג / אקוגולד
 
שלטון מקומי
ברוך קומפנו / מועצה אזורית משגב,  ראש אגף איכות הסביבה
מילכה כרמל / מרכז השלטון המקומי, יועצת סביבתית
אורית משעל / היחידה האיזורית לאיכות הסביבה רעננה, רכזת מיחזור, אגרואקולוגיה וקיימות
 
הדיון נערך ב 10.09.09 במשרדי אדם טבע ודין, רחוב לילינבלום 41 , ת"א.

  מתווה עבודה - גלעד אוסטרובסקי
  חשיבות זיבול הקרקע- אשר איזנקוט
  השפעות סביבתיות - פנחס פיין
עבור לתוכן העמוד