donate button
youtube
twitter
facebook

קרינה חשמל



 


קרינה בלתי מייננת מרשמת החשמל

מהי קרינה בלתי מייננת?

"קרינה בלתי מייננת" (או "גלים אלקטרומגנטיים בתדרי RF") מורכבת משדה חשמלי ושדה מגנטי הנוצרים בעת שימוש בזרם חשמל. השדות המגנטיים הנוצרים מרשת החשמל הם שדות מגנטיים בתדרים נמוכים במיוחד אשר שייכים לתחום הקרינה הבלתי מייננת, וניתן למצוא אותם בקרבת מגורים ותעשייה.

קרינה בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת (דוגמת קרינת רנטגן), ובחיי היומיום אנו נחשפים למגוון מקורות קרינה בלתי מייננת, לדוגמה: קרינה שמקורה במתקני החשמל, קרינה שמקורה במתקני תקשורת אלחוטית, קרינת השמש (ברובה) ועוד.

ככל שיש דרישה ליותר אנרגיה ובהינתן שמתח החשמל בכל הבתים בישראל הוא קבוע (220 וולט), עוצמת הקרינה תגדל ביחס ישיר לזרם ולצריכה. כלומר, ככל שיש יותר צריכת אנרגיה, עוצמת הקרינה תגדל. חשוב לציין כי עוצמת הקרינה נחלשת באופן משמעותי ככל שמתרחקים מהמכשיר החשמלי בו עובר זרם.

 

האם וכיצד יכולה להשפיע קרינה בלתי מייננת על בריאותי?

זוהי שאלה המעסיקה את המומחים בתחום מאז שנות ה-70'. המחקרים מצביעים על השפעות שונות תחת תנאי קרינה שונים. בין השאר, ייתכנו השפעות על מערכת העצבים, לרבות על תפקודים קוגניטיביים שונים, כגון דיכאון ופגיעה בזיכרון. כמו כן, נמצא קשר בין קרינה לבין לוקמיה בקרב ילדים וסוגי סרטן אחרים, וכן ייתכנו הפרעות התפתחותיות. למעוניינים לקבל מידע עדכני ומפורט אודות מסקנות מחקרים בתחום זה, מומלץ לעיין באתר ארגון הבריאות העולמי, בדף הבית של פרויקט המחקר אודות שדות אלקטרומגנטיים. בנוסף, מומלץ לעיין בפורטל EMF, המכיל מידע על השפעות השדות האלקטרומגנטיים, ובאתר Microwave News, בו מפורסמות חדשות הנוגעות לקרינה בלתי מייננת באופן שוטף.

 

מהם שנאי חשמל והאם ישנן רמות קרינה גבוהות בסמוך אליהם? 


חשמל מובל מתחנות הכוח לאזורי המגורים והתעשייה באמצעות קווי חשמל במתח גבוה. לקראת ההגעה לצרכנים, יש צורך להוריד את המתח לרמה בה משתמשים בישראל – 220 וולט. שינוי המתח מגבוה לנמוך נעשה על ידי שנאים. אמצעי הבטיחות של השנאים מחייבים את הפרדת קווי החשמל זה מזה באופן שמגדיל את עוצמת השדה המגנטי בנקודות ההפרדה, ולכן סביב שנאים נמדדת עוצמה גבוהה יחסית של השדות המגנטיים.

 

מי קובע לכמה קרינה מותר להיחשף?

 

בשנת 2002 מינה המשרד להגנת הסביבה ועדת מומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל והטיל עליה להמליץ על תקן ישראלי שיקבע את רמות החשיפה המותרות של הציבור בישראל לקרינה מחשמל ואת הטיפול במתקנים החורגים מהרמה המותרת. דו"ח ועדת המומחים פורסם בשנת 2005 ואומץ כחלק מחוק הקרינה הבלתי מייננת, המסדיר את הקמתם והפעלתם של מקורות קרינה במדינה ומטרתו להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. לקריאת הדו"ח אנא פנו לאתר המשרד להגנת הסביבה.

 

מהי רמת החשיפה המותרת לקרינה מרשת החשמל וכיצד ניתן לעקוב אחר הנושא?

המשרד להגנת הסביבה ממליץ על הגבלת החשיפה לקרינה בלתי מייננת לסף חשיפה שאינו עולה על 2 מיליגאוס ממוצע ליממה למשך שנה. כלומר, במשך יממה, אפשר להיחשף לממוצע של 2 מיליגאוס, אולם, המלצה זו אינה מעוגנת בחוק או בתקנות.

המשרד להגנת הסביבה מפקח על הקמת המתקנים והקרינה הנפלטת מהם באמצעות מתן היתרי קרינה (היתר שחייב להינתן עבור כל מקור קרינה) ומתן "היתרי סוג" לסוגים שונים של מתקני רשת חשמל.

בנוגע למתקנים פולטי קרינה שהיו קיימים לפני כניסתו לתוקף של חוק הקרינה הבלתי מייננת, קבע דו"ח וועדת המומחים שיש להקים וועדה ציבורית ממלכתית, אשר תפקידה להתוות סדר עדיפויות לטיפול במתקנים קיימים ולייעץ לגבי מדיניות כללית רצויה. הדו"ח קובע שסכום שנתי של 2 מיליון דולר יוקצה על פי שיקול דעתה של הוועדה הציבורית-ממלכתית לטיפול במקרים קיימים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. אל הוועדה מגיעים מקרים לטיפול דרך נציבות תלונות הציבור, המשרד להגנת הסביבה ועמותות העוסקות בתחום. כיום, בראש סדר העדיפויות לטיפול נמצאים מתקני חשמל הגורמים לחשיפה ממוצעת של מעל 4 מיליגאוס.

 

כיצד עליי לפעול אם אני גר קרוב למתקני חשמל וחושש מהשפעות קרינה בלתי מייננת?

מומלץ לפנות לאגף רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה ולבקש לראות העתק של ההיתר  למתקן הקרינה שניתן על ידי הממונה על הקרינה, וכן לבקש לראות את דו"חות מדידות הקרינה שנערכו במקום. יצוין כי אם המתקן שייך לחברת החשמל, אזי ההיתר מהמשרד להגנת הסביבה ניתן ביחס לסוג מתקן (לדוגמה, קווי מתח, חדרי שנאים וכו'). אם המתקן מהווה תשתית בבעלות פרטית, אזי נדרש היתר לכל מתקן פרטני מהמשרד להגנת הסביבה. לוחות חשמל אינם מצריכים קבלת היתר, למעט כאשר מדובר בבניה ירוקה.

ניתן לפנות למוקד פניות הציבור באגף רעש וקרינה, טלפון: 02-6495870, פקס: 02-6495839, דוא"ל: chanaig@sviva.gov.il. במידה שאין בידי המשרד להגנת הסביבה דו"ח מדידות עדכני, יש לפנות למחלקת איכות הסביבה בחברת החשמל (ת.ד. 10, חיפה) ולבקש שיבצעו מדידות קרינה במקום. יצוין כי אם המרחקים בין ריכוזי אוכלוסיה למתקן פולט הקרינה עומדים בהמלצות דו"ח וועדת המומחים (ניתן לראותן בדו"ח או באתר המשרד להגנת הסביבה), לרוב לא יגיעו נציגי חברת החשמל לבצע מדידות. במקרה כזה, ניתן לפנות למודד פרטי ולערוך מדידות קרינה. לרשימת מודדי קרינה המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, פנו לאתר המשרד להגנת הסביבה.

לאחר קבלת דו"ח המדידות, מומלץ להיוועץ במומחי המשרד להגנת הסביבה, בכדי לבחון את עוצמות הקרינה הבלתי מייננת. אם עוצמות הקרינה מצביעות על חריגה מהמומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה, ניתן לפנות למחלקת פניות הציבור במשרד להגנת הסביבה ולבקש מהם להעביר את המקרה לבחינה של וועדת המומחים הציבורית-ממלכתית. כמו כן, ניתן לפנות למחלקת הנדסה ברשות המקומית ולבקש לראות את היתר הבניה להקמת המתקן, כדי לוודא שהמתקן הוקם כחוק.


כיצד אנחנו יכולים לעזור?

לצערנו, אין ב"אדם טבע ודין" מומחה בתחום הקרינה ולכן בשאלות אודות ממצאי מחקרים ופענוח מדידות, מומלץ להיעזר באתרי האינטרנט המפורטים בדף זה, וכן לפנות
לאגף רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה או לפורום בטיחות קרינה באתר "דגש מדידות" במסגרתו תוכלו להעלות שאלות ולקבל תשובות מאנשי מקצוע בתחום ללא תשלום.

אנו נוכל לסייע לכם להגיע למידע, וכן לרשויות ולגורמים המקצועיים שיבחנו את תלונתכם.

 

  


 
עבור לתוכן העמוד