donate button
youtube
twitter
facebook

על הארסן

9/09/2013



 

איזה מפעלים נמצאים ליד הבית שלכם? האם הם פולטים חומרים מסוכנים?

כיצד הם משפיעים על רמת זיהום האוויר בסביבה שלכם? בקרוב תקבלו מענה לכל השאלות!

חוק ה- PRTR שקידמה 'אדם טבע ודין' יוצא לדרך ובמסגרתו יוכל הציבור לדעת, באמצעות אתר אינטרנט, על כמויות הפליטה של למעלה ממאה חומרים לאוויר, למים ולקרקע וכן העברתם למכוני טיהור שפכים או לאתרי פסולת. המידע שיתקבל ישמש לשיפור המדיניות, לצורך הפחתת הזיהום הסביבתי והפגיעה בבריאות הציבור.

 

מידע = כוח להשפיע ולשנות


המידע ייתן תמונה על כמויות הפליטה בארץ ועל גורמי הפליטה העיקריים של ארסן. מידע זה יאפשר לדעת כיצד למקד את הטיפול בהפחתת הפליטות, ובאילו סקטורים להתרכז. כמובן, שמידע זה לבדו אינו מספיק. יהיה צורך להשלים גם פערי מידע בניטור הארסן באוויר, במים ובקרקע, ולעדכן את הרגולציה באופן שיבטיח הגנה מרבית לבריאות הציבור ולסביבה. המידע שיגיע ממערכת ה
PRTR הינו צעד ראשון, חיוני והכרחי להנעת תהליך היצירה של מדיניות כוללת ואחראית בנוגע למזהם סביבתי מסוכן זה.

 

המידע יוכל לתת לציבור הערכה של כמויות הפליטה בארץ כולה או בסביבתו הקרובה, וכן לאפשר השוואה בין אזורים או מגמות לאורך הזמן. המשרד להגנת הסביבה הוא האמון על הפיקוח והאכיפה על מקורות הפליטה ואנו ב'אדם טבע ודין' נמשיך לשמור על האינטרס הסביבתי כ"כלבי שמירה"; נבחן את הנתונים ונמשיך לדחוף לקידום המדיניות הסביבתית המתקדמת ביותר האפשרית, הכוללת העמקת הניטור והמעקב אחרי זיהום סביבתי, קביעת יעדים וסדרי עדיפויות לטיפול והפחתת פליטות מרבית.

 

מהו ארסן?

הארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת המצוי במינרלים שונים ובעפרות בקרום כדור הארץ, המהווים מקור פליטה טבעי שלו כתוצאה משחיקת סלעים, התפרצות הרי געש, שריפות יער, ועוד. הארסן מצוי כיסוד, וכן בתרכובות אורגאניות ואי אורגאניות שונות. לחומר זה מגוון שימושים, בין היתר בתעשיית האלקטרוניקה (בייצור חצאי מוליכים), תעשיית העץ (חומרים משמרים לעץ), בחקלאות (משמש כמרכיב בקוטלי עשבים, קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, ועוד), בתעשיית הזכוכית, הקרמיקה והמתכת, ברפואה, ועוד. הארסן מצוי בכמויות מזעריות ברקמות חיות, באטמוספרה, במים ובסלעים. בריכוזים גבוהים יותר הארסן הוא רעל חזק וקטלני.

 

מהם מקורות הפליטה האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם) של ארסן?

מקורות הפליטה האנתרופוגניים העיקריים הם תעשייה כימית, תעשיית התכת מתכת, שריפת פסולת, שימוש בחומרי הדברה, בוצות ושריפת פחם בתחנות כוח.

 

מה קורה לארסן לאחר פליטתו?

הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי לעבור תהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי חלקיקים, בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ- 2.5 מיקרון. הארסן המצוי המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים  יכול להצטבר בשרשרת המזון, בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז חשיפות של בני אדם לארסן מתרחשות גם דרך המזון.

 

מה הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים של ארסן?

ארסן הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם (קבוצה A עפ"י הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן). עיקר ההשפעות המסרטנות הן בגרימת סרטן בעור, בריאות ובמערכת הלימפה. ארסן ידוע גם כרעל חזק הגורם לנזקים בריאותיים נוספים במערכות רבות בגוף, לרבות מערכת הנשימה, מערכת העיכול, הלב, העור ומערכת העצבים.

בעולם תועדו מקרים רבים של הרעלות ארסן שפגעו באנשים רבים. פרט להרעלות מגורמים טבעיים דווחו הרעלות רבות מזיהום תעשייתי, וכן מחשיפה דרך המזון.

 

מה הרגולציה בנוגע לארסן בארץ?

מספר חוקים ותקנות מגבילים את רמת הארסן המותרת בסביבות שונות במטרה להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה:

אוויר: תקנות אוויר נקי קובעות כי ערכי היעד (ערכים אליהם יש לשאוף לריכוז מרבי באוויר) הם: 2 ננוגרם למ"ק בממוצע שעתי ושנתי לארסן על גבי חומר חלקיקי עדין מרחף (SPM). ערך הסביבה לארסן על גבי חומר חלקיקי עדין מרחף ("תקן סביבה") עומד על 6 ננוגרם למ"ק.

מים: תקנות מי השתייה  קובעות ערך מירבי מותר לארסן במי שתייה של 102 מיקרוגרם לליטר, בהתאמה להמלצת ארגון הבריאות העולמי.

 

מהן ההמלצות בעולם?

בשנת 1993 המליץ ארגון הבריאות העולמי על ערך מרבי מותר לארסן במי שתייה של 10 מיקרוגרם לליטר. המלצה זו אומצה בשנת 1998 על ידי האיחוד האירופי. בשל היותו של ארסן אי אורגאני חומר מסרטן ללא סף בטוח נמנע ארגון הבריאות העולמי מלהמליץ על סף "בטוח" מחייב. בנוגע לסך בליעת הארסן (ממי שתיה ומזון גם יחד) ממליץ ארגון הבריאות העולמי על רמה יומית מרבית של 2 מיקרוגרם לכל קילוגרם גוף.

האיחוד האירופי  קבע בדירקטיבה 2004/107/EC ערך יעד לארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק בממוצע שנתי על גבי חומר חלקיקי מרחף בקוטר עד 10 מיקרון (PM10). ערך זה נכנס לתוקף ב 31/12/2012.

 

אז מה מצבנו בארץ בעצם?

מבחינת תקנות וחוקים, חלק מהתקנים אצלנו מתקדם ביחס לעולם, וחלק אחר פחות מתקדם ודורש ריוויזיה.

מבחינת המצב בפועל: בין השנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ- 90% מהם לא נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה ריכוזיו היו נמוכים מהתקנים.

 

בדיקות ארסן במזון אינן נגישות ושקופות לציבור ואיננו יודעים אם הן נערכות בתדירות מספקת. כמו כן, איננו יודעים פרטים לגבי קצב שקיעת הארסן בארץ מהאוויר לקרקע ולמים, דבר שיכול לרמז האם צפויה בעיה במי השתייה ובקרקעות בעתיד (פרט לבעיות באוויר ובמזון, שכאמור איננו יודעים עליהם כרגע).

למרות שיש בארץ ערך סביבה מחייב לארסן באוויר, הוא אינו מנוטר כדרך שיגרה. נורה אדומה המרמזת על אפשרות לבעיית ארסן באוויר בארץ (לפחות באופן נקודתי בקרבת מקורות פליטה) התקבלה במחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של חלקיקי זיהום אוויר מסוג PM2.5 במקומות שונים בארץ ב-2008.

מחקר בוצע ע"י חוקרים מהאוניברסיטה העברית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ו ו'אדם טבע ודין'. במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. היות ומחקר זה בוצע על גבי חלקיקי
PM2.5, ואילו התקן מתייחס לחלקיקי SPM, סביר להניח כי לו היה נמדד במחקר זה הארסן על גבי חלקיקי SPM היו התוצאות אף גבוהות יותר.

באיור המצורף ניתן לראות את ריכוז הארסן הממוצע (בכל המדידות בשנת 2008), וכן את הריכוז המירבי במקומות שונים בארץ.

 


הקו האדום מסמן את התקן השנתי של 6 ננוגרם למ"ק. יש לציין כי הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינן נחשבים פורמאלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן (למשל באשדוד ובכפר מסריק).

 



 

עבור לתוכן העמוד