donate button
youtube
twitter
facebook

על הבנזן

9/09/2013




איזה מפעלים נמצאים ליד הבית שלכם? האם הם פולטים חומרים מסוכנים?

כיצד הם משפיעים על רמת זיהום האוויר בסביבה שלכם? בקרוב תקבלו מענה לכל השאלות!

חוק ה- PRTR שקידמה 'אדם טבע ודין' יוצא לדרך ובמסגרתו יוכל הציבור לדעת, באמצעות אתר אינטרנט, על כמויות הפליטה של למעלה ממאה חומרים לאוויר, למים ולקרקע וכן העברתם למכוני טיהור שפכים או לאתרי פסולת. המידע שיתקבל ישמש לשיפור המדיניות, לצורך הפחתת הזיהום הסביבתי והפגיעה בבריאות הציבור.

מידע = כוח להשפיע ולשנות

המידע ייתן תמונה על כמויות הפליטה בארץ ועל גורמי הפליטה העיקריים של בנזן. מידע זה יאפשר לדעת כיצד למקד את הטיפול בהפחתת הפליטות, ובאילו סקטורים להתרכז. כמובן שמידע זה לבדו אינו מספיק. יהיה צורך להשלים גם פערי מידע בניטור הבנזן באוויר, במים ובקרקע, ולעדכן את הרגולציה באופן שיבטיח הגנה מרבית לבריאות הציבור ולסביבה. המידע שיגיע ממערכת ה PRTR הינו צעד ראשון, חיוני והכרחי להנעת תהליך היצירה של מדיניות כוללת ואחראית בנוגע למזהם סביבתי מסוכן זה.

המידע יוכל לתת לציבור הערכה של כמויות הפליטה בארץ כולה או בסביבתו הקרובה, וכן לאפשר השוואה בין אזורים או מגמות לאורך הזמן. המשרד להגנת הסביבה הוא האמון על הפיקוח והאכיפה על מקורות הפליטה ואנו ב'אדם טבע ודין' נמשיך לשמור על האינטרס הסביבתי כ"כלבי שמירה"; נבחן את הנתונים ונמשיך לדחוף לקידום המדיניות הסביבתית המתקדמת ביותר האפשרית, הכוללת העמקת הניטור והמעקב אחרי זיהום סביבתי, קביעת יעדים וסדרי עדיפויות לטיפול והפחתת פליטות מרבית.

מהו בנזן?

הבנזן הוא נוזל שקוף בעל ריח ארומטי. לבנזן נדיפות גדולה משל מים, וטמפרטורת רתיחה של 80.1 מעלות צלזיוס. נוזל דליק זה הינו מרכיב בסוגי דלק שונים, וכן משמש בתעשייה במגוון רחב של שימושים הן כחומר גלם בתעשייה הכימית ובתעשיית הפלסטיק והגומי והן כממס בתהליכים שונים. חומר זה עשוי להימצא גם במוצרי צריכה רבים כגון דבקים, ציפויים שונים, מדללי צבעים, דטרגנטים ואף ניקוי יבש.

מהם מקורות הפליטה האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם) של בנזן?

 הבנזן מצוי בדלק גולמי. כך, עיבוד וזיקוק הדלק הינו מקור פליטה חשוב של בנזן לאוויר החיצוני. פרט לכך, מקורות הפליטה האנתרופוגניים העיקריים הם תעשייה מסוגים רבים ושונים, דליפה ושפיכה של דלק משינוע דלק ומאחסונו (לדוגמה, מתחנות דלק) וכן מכלי רכב. בנזן עלול להיפלט לאוויר, לקרקע ולמקורות מים. בנזן נפלט גם בעשן סיגריות ועל כן הוא עשוי להיפלט בכמויות משמעותיות גם לאוויר תוך מבני (indoor) במבנים ובחדרים שבהם מעשנים.

מה קורה לבנזן לאחר פליטתו?

בנזן המגיע לקרקע יגיע בחלקו למקורות מים ובחלקו יתאדה ויגיע לאוויר. בנזן אשר מגיע למקורות מים עובר בתנאים אירוביים (בנוכחות חמצן) פירוק ביולוגי בעיקר בקיץ. בחורף או במקורות מים מעוטי חמצן ישהה הבנזן זמן רב מאד בטרם יסולק. בנזן שנפלט לאוויר שוהה בו במצב  גזי . הוא מוסע עם האוויר המזוהם לקילומטרים רבים, וכן עובר תהליכים רבים היוצרים מזהמי אוויר נוספים כגון: חומצה פורמית, פנול ופראוקסיאצטילניטרט (בנוכחות תחמוצות חנקן). בנזן משתתף גם בתהליך יצירת אוזון טרופוספרה. בנזן מהאוויר יכול להתמוסס בגשם ולהגיע חזרה לקרקע ולמים.

מה הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים של בנזן?

הבנזן הינו מסרטן ודאי בבני אדם (קבוצה A) עפ"י הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן, והוא מחולל סוגים שונים של סרטן דם (לוקמיה). פרט לכך, הבנזן גורם נזקים נוספים אקוטיים וכרוניים כגון נזק גנטי הנגרם עקב פגיעה ב- DNA, אנמיה ופגיעה בייצור הדם, פגיעה ודיכוי של מערכת החיסון, ועוד.

מה הרגולציה בנוגע לבנזן בארץ?

מספר חוקים ותקנות מגבילים את רמת הבנזן המותרת בסביבות שונות במטרה להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה:
אוויר: תקנות אוויר נקי  קובעות כי ערכי היעד (ערכים אליהם יש לשאוף לריכוז מרבי באוויר) הם: 3.9 מיקרוגרם למ"ק ליממה ו- 1.3 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. ערך הסביבה ("תקן סביבה") הוא 5 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. ערכים אלו תקפים עד 1/3/2016, ויש צורך לבחון אותם ולבצע במידת הצורך ריוויזיה עד למועד זה.
מים: תקנות מי השתייה קובעות ערך מירבי המותר במי שתיה של 5 מיקרוגרם לליטר.
מזון: למיטב ידיעתנו אין רגולציה בישראל הנוגעת לבנזן במזון.

מהן ההמלצות בעולם?

מגבלת האיחוד האירופי לבנזן באוויר היא 5 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. במי שתייה הערך המרבי המותר הוא 1 מיקרוגרם לליטר (בדירקטיבה 98/83/EC).  בארה"ב אין לבנזן ערך סביבה מחייב באוויר, אך נעשות פעולות להפחתת פליטתו בין אם בתקני פליטה פרטניים הניתנים למפעלים ובין אם באמצעות הפחתת כמויות הבנזן בדלק. במי שתייה הריכוז המרבי המותר הוא 5 מיקרוגרם לליטר. במזון חל איסור גורף לכל שימוש בכמות כלשהי של בנזן. חוקי בטיחות וגהות תעסוקתית בארה"ב וגם באירופה, כמו גם בארץ, קובעים תקנים שונים לבנזן גם במטרה להגן על בריאות עובדים בסביבת העבודה (ולא רק על הסביבה והאוכלוסייה הכללית באמצעות תקני הסביבה).
היות ובנזן הוא חומר קרצינוגני (גורם לסרטן), והיות ואין לו סף בטוח, ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ על תקן מסוים, אלא ממליץ להפחית את רמתו לרמה המינימאלית ביותר האפשרית
.

אז מה מצבנו בארץ בעצם?

מבחינת תקנות וחוקים, חלק מהתקנים אצלנו מתקדמים  ביחס לעולם, וחלק אחר פחות מתקדם ודורש ריוויזיה, אולם קשה לחולל בדיקה וריוויזיה בהעדר ידע. מבחינת המצב בשטח, כלומר רמות הבנזן שנמדדות בפועל באוויר, במי השתייה, בקרקע ובמזון אין לנו מידע מספיק, ואיננו ממש יודעים עד כמה אנו עומדים בתקנים ו/או עד כמה חורגים במקומות שונים בארץ ובזמנים שונים. בין השנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובלמעלה מ- 99.9% מהם לא נמצא כלל בנזן. בבדיקה אחת נמצא בנזן בריכוזים נמוכים מהתקן. לעומת זאת, באוויר הבנזן אינו מנוטר כדרך שיגרה. מדידות ודיגומים אחדים בלבד בוצעו ע"י המשרד להגנת הסביבה. דיגומים אלה הראו כי באזור מפרץ חיפה נמצאו עשרות חריגות מערכי הייחוס היממתיים או השנתיים בריכוזים שהגיעו עד פי 18 מהערך היממתי. גם מדידות שבוצעו באזור רמת חובב בשנית 2007-2008 הראו חריגות רבות, אשר נמדדו גם בתחום המועצה המקומית וגם במקומות מרוחקים יותר כגון ירוחם ובאר שבע.
בדיקות בנזן במזון, ככל שנעשות, אינן נגישות ושקופות לציבור
.

כמה בנזן נפלט כל שנה בארץ?

התשובה איננה ידועה עדיין, אולם המצב בעניין זה עומד להשתנות. חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012  ("חוק ה PRTR"), שיזמה עמותת אדם, טבע ודין יחד עם המשרד להגנת הסביבה ישלים מידע חשוב החסר כעת
.

מה קובע חוק PRTR בנוגע לבנזן?

החוק קובע כי במסגרת המרשם הלאומי של פליטות לסביבה שיוקם ידווחו המפעלים החייבים בדיווח על פליטות בנזן אם עברו את סף הדיווח של 5 ק"ג לשנה בפליטה לאוויר ו- 10 ק"ג לשנה של פליטות לקרקע, לים למקור מים ובשפכים. כמובן, אין בכך  די. היות וחלק לא מבוטל מפליטות הבנזן בארץ הן ממקורות תחבורתיים וכן מתחנות דלק, יש צורך כי לדיווח בהתאם לחוק תתווסף הערכה של מקורות אלה במסגרת ביצוע סקר הקרוי "מצאי פליטות" ע"י המשרד להגנת הסביבה.

עבור לתוכן העמוד