donate button
youtube
twitter
facebook

על הכספית

9/09/2013





איזה מפעלים נמצאים ליד הבית שלכם? האם הם פולטים חומרים מסוכנים?

כיצד הם משפיעים על רמת זיהום האוויר בסביבה שלכם? בקרוב תקבלו מענה לכל השאלות!

חוק ה- PRTR שקידמה 'אדם טבע ודין' יוצא לדרך ובמסגרתו יוכל הציבור לדעת, באמצעות אתר אינטרנט, על כמויות הפליטה של למעלה ממאה חומרים לאוויר, למים ולקרקע וכן העברתם למכוני טיהור שפכים או לאתרי פסולת. המידע שיתקבל ישמש לשיפור המדיניות, לצורך הפחתת הזיהום הסביבתי והפגיעה בבריאות הציבור.

מידע = כוח להשפיע ולשנות

המידע ייתן תמונה על כמויות הפליטה בארץ ועל גורמי הפליטה העיקריים של כספית. מידע זה יאפשר לדעת כיצד למקד את הטיפול בהפחתת הפליטות, ובאילו סקטורים להתרכז. כמובן, שמידע זה לבדו אינו מספיק. יהיה צורך להשלים גם פערי מידע בניטור הכספית באוויר, במים ובקרקע, ולעדכן את הרגולציה באופן שיבטיח הגנה מרבית לבריאות הציבור ולסביבה. המידע שיגיע ממערכת ה PRTR הינו צעד ראשון, חיוני והכרחי להנעת תהליך היצירה של מדיניות כוללת ואחראית בנוגע למזהם סביבתי מסוכן זה.
 
המידע יוכל לתת לציבור הערכה של כמויות הפליטה בארץ כולה או בסביבתו הקרובה, וכן לאפשר השוואה בין אזורים או מגמות לאורך הזמן.

המשרד להגנת הסביבה הוא האמון על הפיקוח והאכיפה על מקורות הפליטה ואנו ב'אדם טבע ודין' נמשיך לשמור על האינטרס הסביבתי כ"כלבי שמירה"; נבחן את הנתונים ונמשיך לדחוף לקידום המדיניות הסביבתית המתקדמת ביותר האפשרית, הכוללת העמקת הניטור והמעקב אחרי זיהום סביבתי, קביעת יעדים וסדרי עדיפויות לטיפול והפחתת פליטות מרבית.


מהי כספית?

הכספית היא מתכת המצויה במינרלים שונים בקרום כדור הארץ, המהווים מקור פליטה טבעי שלה לאטמוספרה ולמים. הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מכאן, שעקב השימוש הרב בכספית במסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים ישנם למתכת זו גם מקורות פליטה אנתרופוגניים רבים.

מהם מקורות הפליטה האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם) של כספית?

מקורות הפליטה האנתרופוגניים העיקריים הם תעשייה כימית אי אורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, זיקוק נפט, שריפת פסולת ביתית ורפואית ושריפת פחם בתחנות כוח.

מה קורה לכספית לאחר פליטתה?


הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי חלקיקים, וכן במספר תרכובות נוספות שהחשובה מביניהם (בשל רעילותה) היא מתיל-כספית. הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר, וכן להצטבר בשרשרת המזון, בעיקר בשרשרת המזון הימית.

מה הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים של כספית?

שאיפת אדי כספית או שאיפה ובליעה של מתיל-כספית עלולים לגרום להרעלת כספית בבני אדם, המתבטאת בעיקר בפגיעה במערכת העצבים. הסימפטומים העיקריים של הרעלת כספית הם פגיעה בשדה הראיה, פגיעה בזיכרון, נדודי שינה, פגיעה בשמיעה, רעד ועקצוצים.
כמו כן, הכספית חודרת דרך מערכות ההגנה בעורקים ומגיעה למוח, וכן חודרת לעוברים ברחם אימם.


כספית גם מסווגת כמסרטן אפשרי בבני אדם (קבוצה C) עפ"י הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן.

מה הרגולציה בנוגע לכספית בארץ?

מספר חוקים ותקנות מגבילים את רמת הכספית המותרת בסביבות שונות במטרה להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה:
אוויר: תקנות אוויר נקי קובעות כי ערכי היעד (ערכים אליהם יש לשאוף לריכוז מרבי באוויר) הם: 1.8 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שעתי ו- 0.3 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי לכספית על גבי חומר חלקיקי עדין מרחף (SPM). טרם נקבע ערך סביבה ("תקן סביבה") מחייב, ולמיטב ידיעתנו אין כוונה לקבוע תקן כזה בעדכון הבא של התקנות הצפוי השנה.
מים: תקנות מי השתייה   קובעות ערך מירבי המותר במי שתיה של 1 מיקרוגרם לליטר.
מזון: תקנות בריאות הציבורקובעות כי ריכוז הכספית המירבי המותר בדגים הוא 1 מ"ג לק"ג.

מהן ההמלצות בעולם?

ועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי המליצה על בליעת מתיל-כספית מרבית (בתוך מוצרי המזון ומי השתייה גם יחד) שלא תעלה על 3.3 מיקרוגרם לכל קילוגרם משקל גוף לשבוע. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ריכוז מרבי לכספית אי אורגאנית באוויר של 1 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. מגבלת האיחוד האירופי לכספית בדגים היא 0.5 מיליגרם לק"ג לחלק מסוגי הדגים ו- 1 מיליגרם לק"ג לחלק אחר מסוגי הדגים.

רגולציה חדשה בארה"ב - Mercury and Air Toxics Standards (MATS) קובעת מגבלות פליטה של כספית לאוויר מתחנות כוח. גם בארץ ישנן מגבלות פליטה, אך לא בתקנות, אלא במסגרת היתרי פליטה לאוויר מכוח חוק אוויר נקי, הקובעות מגבלות פליטה בהתבסס על הטכנולוגיות הטובות ביותר.


אז מה מצבנו בארץ בעצם?

מבחינת תקנות וחוקים, חלק מהתקנים אצלנו מתקדם ביחס לעולם, וחלק אחר פחות מתקדם ודורש ריוויזיה, אולם קשה לחולל בדיקה וריוויזיה בהעדר ידע. מבחינת המצב בשטח, כלומר רמות הכספית שנמדדות בפועל באוויר, במי השתייה, בים, בקרקע ובמזון אין לנו מידע רב, ואיננו ממש יודעים עד כמה אנו עומדים בתקנים ו/או עד כמה חורגים. המידע הרב ביותר נוגע לכספית במי שתייה.

בין השנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובלמעלה מ- 90% מהם לא נמצאה כלל כספית. בבדיקות שבהן התגלתה מתכת זו ריכוזיה היו נמוכים מהתקנים. לעומת זאת, באוויר הכספית אינה מנוטרת כדרך שיגרה.

בדיקות כספית במזון אינן נגישות ושקופות לציבור ואיננו יודעים אם הן נערכות בתדירות מספקת. כמו כן, איננו יודעים פרטים לגבי קצב שקיעת הכספית בארץ מהאוויר לקרקע ולמים, דבר שיכול לרמז האם צפויה בעיה במי השתייה ובקרקעות בעתיד (פרט לבעיות באוויר ובמזון, שכאמור איננו יודעים עליהן כרגע).

כמה כספית נפלטת כל שנה בארץ?

התשובה איננה ידועה עדיין, אולם המצב בעניין זה עומד להשתנות. חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012  ("חוק ה PRTR"), שיזמה עמותת אדם, טבע ודין יחד עם המשרד להגנת הסביבה ישלים מידע חשוב החסר כעת.

החוק קובע כי במסגרת המרשם הלאומי של פליטות לסביבה שיוקם ידווחו המפעלים החייבים בדיווח על פליטות כספית בכל צורותיה אם עברו את סף הדיווח של 0.5 ק"ג לשנה בפליטה לאוויר ו- 10 גרם לשנה של פליטות לקרקע, לים למקור מים ובשפכים.




עבור לתוכן העמוד