donate button
youtube
twitter
facebook

צדק סביבתי: לא לעשירים בלבד

צדק סביבתי: לא לעשירים בלבד (הגדל)


ביהמ"ש המחוזי בחר להעניש קבוצה של אזרחים פעילים בחודש דצמבר 2010 על כך שהביאו את מאבקם הציבורי לבירור בבית המשפט. העונש התבטא במה שמכונה "הטלת הוצאות לדוגמא". כלומר, לא רק שהוטל על עמותת התושבים מנווה צדק לפצות את הצדדים בהוצאות המשפט, אלא שהוטל עליה לשלם הוצאות בסך 100,000 שקלים, שמשמעו הרתעת גורמים שכאלה מפני עתירות שעניינן הגנה על המרחב הציבורי.

העמותה למען נווה צדק צמחה על בסיס פעילות ממושכת של קבוצת תושבים שביקשו לפעול למען שמירה על צביון השכונה כיום ובדורות הבאים. התושבים, שרואים מדי יום את מגדל נחושתן כפצע בלב השכונה, החליטו שלא יתנו לטעות כזו לחזור על עצמה, ויקפידו לעמוד על המשמר.

כחלק ממאמציהם למען השכונה, הגישו התושבים התנגדות לתכנית מתחם ליבר, ולאחר שההתנגדות נדחתה, אף ביקשו רשות לערור למועצה הארצית לתכנון ובניה. לאחר מיצוי ההליכים במוסדות התכנון, פנו גם לבית המשפט. העתירה שהגישו נדחתה על הסף ויחד עם הדחייה, נפסקו כנגדם ההוצאות הגבוהות.


בתי המשפט רשאים להטיל על צדדים לתיק משפטי תשלום הוצאות, אך הדין אינו קובע כללים, והנושא נתון לשיקול דעת בית המשפט ונבחן בכל מקרה לגופו. מובן כי יש הבדל בין דרישה לפיה הצד המפסיד בתיק ישא בהוצאות אותן הוציא בפועל הצד שזכה, לבין קביעת סכום הוצאות החורג מעבר להוצאות הריאליות, כפי שנעשה במקרה של תושבי נווה צדק.


מבחינה ערכית ומבחינה של מדיניות שיפוטית, ישנם מקרים בהם ראוי לעודד הטלת הוצאות לדוגמא על ידי בתי המשפט לשם הרתעת הצדדים. כך לדוגמא כאשר גורם חייב על פי דין לבצע מעשה מסוים, ואי-ביצועו גרם למפגע מתמשך עבור ציבור רחב; כך גם אם רשות המחויבות לפרסם מידע בעל השלכות על הסביבה ועל הבריאות נמנעת מלעשות כן. אלו מקרים מובהקים של פגיעה באיכות החיים ובאינטרסים ציבוריים, בהם מן הראוי לחזק את העותר הציבורי במאבקו, בין היתר על ידי הטלת הוצאות לדוגמא על הצד הפוגע.


למרבה הצער, לא זו בלבד שבמקרים מובהקים אלה לא ממהרים בתי המשפט להפעיל את סמכותם זו, פרשת נווה צדק מוכיחה כי כנגד העותר הציבורי, היד קלה יותר על ההדק בכל הנוגע להטלת הוצאות לדוגמא.

עותרים ציבוריים, בין אם אלו ועדי פעולה או ארגונים גדולים ומנוסים, משמיעים את קולו של הציבור ופועלים מתוך שליחות ומסירות, לשיפור איכות החיים ולבקרה על הממסד. ראוי היה כי המערכות השונות, ביניהן גם מערכת המשפט, יפעלו כפי שהן אכן פועלות לעיתים, לעידוד הפעילות של אזרחים וארגונים הנוטלים על עצמם מטלות ציבוריות. הטלת הוצאות בשיעורים גבוהים, יש בה כדי לרפות את ידיהם של פעילים.


יתר על כן, מן הראוי שבתי המשפט יכירו בכך שהמאבק על האינטרס הציבורי אינו מאבק בין שווים. במקרה נווה צדק, כמו במקרים רבים, מצידו האחד של המתרס מצויה קבוצת תושבים הפועלים בהתנדבות, ומצידו השני, רשויות מדינה ויזם פרטי, כך שיחסי הכוחות, בלשון המעטה, אינם לטובת הפעילים.


למעשה, בהטלת הוצאות משפט בגובה של 100,000 שקלים יש מסר ברור לפיו אם הפעיל או הארגון אינם בעלי חוסן כלכלי, עליהם להימנע מראש מפניה לבתי המשפט לשם הפעלת ביקורת שיפוטית על פעולות שלעמדתם מרעות עם הציבור ועם הסביבה.

טוב עשו בתי המשפט לאורך השנים כאשר הרחיבו את זכות העמידה ואפשרו לגורמים שונים להביא לדיון משפטי הפרות חוק בעלות השלכות ציבוריות, אך זכות זו עלולה להתרוקן מתוכן אם תהא כרוכה בעלויות כה גבוהות אשר יש בהן כדי להדיר את מי שידו אינה משגת מהיכלי הצדק.

 

הכותבת היא סמנכ"לית 'אדם טבע ודין' ושמשה כראש תחום קהילה וסביבה בעמותה

עבור לתוכן העמוד