donate button
youtube
twitter
facebook

רגולציית חומרי ההדברה בישראל

18/12/2016

 המצב הקיים ברגולציית חומרי ההדברה בישראל

 

חומרי הדברה להגנת הצומח עוברים את אישורו של משרד החקלאות לאחר התייעצות עם ועדה בין משרדית שכוללת נציגים ממשרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה ונציג צרכנים. הועדה בוחנת תכשירים חדשים שמוצעים לשוק הישראלי. לאחר התייעצות עם הועדה לאישור הראשון של התכשיר, לא קיימת חובה נוספת על הוועדה לשוב ולבחון מחדש את החומרים שאושרו בעבר. סוגייה זו נדרשת להשתנות! 

 

 

רמות סיכון למבוגר הממוצע ולא לילדים

חוק המזון קובע מה הן הרמות המרביות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון שלנו. אולם, כאשר משרד הבריאות מחליט אילו רמות לקבוע בתקן ואילו רמות מהוות רמות בטוחות, הוא בוחן  את רמות הסיכון עבור המבוגר הממוצע, ולא עבור אוכלוסיות שהן הידועות כרגישות יותר להשפעות של חומרי הדברה, וביניהן ילדים ופעוטות. לא בכדי, נמצא שהחשיפה לחומרי הדברה משאריות במזון בקרב ילדים הינה גבוהה באופן שמהווה סיכון לבריאות.

 

חריגות מהתקן ב- 4-18% מהבדיקות
מערך האכיפה והפיקוח על השימוש בחומרי הדברה והימצאות שאריות של חומרי הדברה במזון כפי שהוא מוסדר כיום, הינו לוקה בחסר. בניטור שמבוצע על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות לשאריות חומרי הדברה במזון, התגלו חריגות מהתקן ב- 4-18% מהבדיקות! 


הניטור שמבצע משרד החקלאות אינו מונע מתוצרת חריגה להגיע לצלחת שלנו. תוצאות הבדיקות מתגלות רק חודשים אחרי שבוצע הדיגום והאכיפה אורכת מספר חודשים נוספים. כמו כן, במשרד החקלאות ישנו מחסור חמור בכוח אדם (פקח אחד בלבד) שייעודו לפקח על השימוש בחומרי הדברה. בדומה, במשרד להגנת הסביבה ישנם רק שלושה פקחים שאחראיים על הנושא בכל רחבי הארץ!

 
6,000 טון חומרי הדברה בשנה

בנוסף, אין כיום חובה על המגדל או המשווק לבדוק את התוצרת לפני השיווק. למשרד החקלאות אין רשימה מלאה של חקלאים יצרני המזון בישראל וייתכן וישנם חקלאים שמוכרים את התוצרת שלהם ומעולם לא נבדקו.
חקלאי ישראל עושים שימוש רב בחומרי הדברה, בסדר גודל של 6,000 טון בשנה! על אף ההיקף האדיר בשימוש בחומרי הדברה, לא קיימת חובה חוקית לעבור הכשרה אודות השימוש הבטוח בחומרי הדברה כמו גם על שיטות לצמצם שימוש זה. חוסר מודעות לסכנות הקשורות בשימוש שבניגוד להוראות התווית מוביל לשימוש חורג ולסיכון לבריאות הציבור ולסביבה.

 
בשנים האחרונות נרשמו לא מעט אירועים של הרעלה בעקבות שימוש בלתי חוקי בחומרי הדברה מסוכנים במיוחד. אירועים מהסוג הזה אף הובילו למותם של ילדים צעירים בירושלים, כמו גם לחשיפה מסוכנת של ילדים רבים אחרים לחומרי הדברה.

 


מעקב על מכירה והכשרה ורישוי מדבירים

גורם נוסף לשימוש הבלתי חוקי הוא העובדה כי אין מעקב על המכירה של חומרים מסוכנים אלו, ואין כל דרישה להכשרה או רישוי המדבירים בחומרי הדברה מסוכנים המיועדים לחקלאות. כך חומרים המיועדים לשימוש חקלאי בלבד זולגים לשוק הפרטי והביתי.


מדינת ישראל הינה מדינה צפופה, כאשר באזורים רבים השטחים החקלאיים נמצאים בסמוך ליישובים ובתי מגורים. התקנות הקיימות מאפשר לחקלאי לרסס חומרי הדברה עד לקו הבניין לרוב רובם של התכשירים, גם אם בבניין מתקיים גן ילדים. תושבים רבים המתגוררים בסמוך לשדות נפגעים וחשופים לחומרי הדברה ברמות שעלול להיות מסוכנות.

 

פארקים ומוסדות חינוך
השימוש בחומרי הדברה לגינון העירוני וטיפוח העיר אינו מוסדר כלל. אף משרד ממשלתי לא ממש אחראי על השימוש בהדברה לצרכי גינון ואין כל פיקוח על הנעשה. רבים נתקלים בריסוס בפארקים ובסמוך למוסדות חינוך בזמן ששוהים בהם ילדים, ללא כל ציתות להוראות השימוש בתכשיר המיועדים לשמור על בריאות הציבור. הציבור אינו מודע לכך שיש פיזור של חומרים מסוכנים בשטח הציבורי בו הוא מבלה.

 


זהו בלתי נתפס שבמדינה כמו ישראל שנחשבת כשיאנית בשימות בחומרי הדברה לפי דונם מעובד, אין כל מעקב או רישום אודות השימוש של חומרי הדברה.

 

מצבם הכלכלי של חקלאים רבים במדינת ישראל אינו מזהיר, וגם אם יש רצון טוב לשפר את איכות התוצרת ולהפחית את השימוש בחומרי הדברה, לעתים השיטות לצמצום כרוכות בהשקעות גבוהות מדי עבור החקלאי הממוצע. למדינת ישראל אין מדיניות ברורה או תכנית פעולה להביא לשיפור המצב ולהפחתת השימוש בחומרי הדברה. התקציב המופנה לתכניות לצמצום השימוש בחומרי הדברה מוגבל ואינו די בשל להביא לשינוי מערכתי בשטח לאורך זמן.


הבעיות הן רבות, והפתרונות קיימים. החקיקה בישראל מיושנת ויש לעדכנה כך שתותאם לחקיקה המתקדמת יותר שיש באירופה ובארה"ב. להלן עשרה מרכיבים שיש לכלול בעדכון חקיקה על מנת להגן על הילדים שלנו בפני הסיכונים מחומרי הדברה.

עבור לתוכן העמוד