לחתימה על עצומה למען קידום הצעת החוק מחזור פסולת אריזות
דו"ח אדם טבע ודין "יוצאים מהקופסה" בנושא מחזור פסולת אריזות מציג תמונה עגומה על מצב הטיפול בפסולת בישראל. בעוד כשבכל העולם תשתיות הטיפול המודרני בפסולת מבוססת על הטריפל R -
Reduce, Reuse, Recycle , דהיינו הפחתה במקור, שימוש חוזר ומחזור, בישראל המייצרת כ 900,000 טון פסולת אריזות. עדיין שולטת בכיפה ההטמנה, ובגדול. טיפול נכון בפסולת האריזות יגרור אחריו חסכון של כמיליון טון גזי חממה בשנה.
אדם טבע ודין נסחה הצעת חוק, המונחת כעת לפתחה של הכנסת, ואשר מציעה הסדר לפיו היצרנים הם שיישאו באחריות המורחבת למוצריהם.
המצב העגום של המחזור ברשויות המקומיות:
חובת המחזור שבדין המוטלת על הרשויות המקומיות מטילה על רשות מקומית למחזור 25% לפחות מסך כל הפסולת בתחומה.
מרביתן המכריע של הרשויות בישראל אינן עומדות ביעדי המחזור ושיעורי המחזור בהן עומדים על אחוזים בודדים בלבד. הדבר נובע מטעמים של כדאיות כלכלית בהם נאחזות הרשויות כצידוק לכך שהן מעדיפות את ההטמנה על פני המיחזור.
ההסדר המוצע על ידי אדם טבע ודין יעביר את האחריות למחזור על יצרני האריות ע"פ עיקרון המזהם משלם, ויתמרץ רשויות המקומיות להעדיף את הפתרון של מיחזור גם ליתר זרמי הפסולת המטופלים על ידה .
במה דברים אמורים? הרשויות המקומיות יקבלו תיגבור של תשתית האיסוף והטיפול בפסולת העירונית מהחברות היצרניות בתעשיה, ויוכלו מעתה לתת שירותי פסולת נרחבים יותר לתושביהן. זאת, תוך עמידה ביעדי המיחזור המחייבים אותן כיום בחקיקה, ואשר אינם מושגים על ידם בטענת חוסר כדאיות כלכלית. למעשה הצידוק הכלכלי ישמט מעתה עם הכנסת המשאבים של היצרנים, לצורך תגבור תשתיות האיסוף.
ההסדר המוצע בהצעת החוק
• ההסדר מציע להטיל על היצרנים את האחריות המורחבת למוצריהם. קרי, אחריות עד לסוף מעגל החיים שלהם. המשמעות היא שהם יצטרכו להפחית כבר בשלב היצור את היקף האריזות של מוצריהם ולהעדיף מוצרי אריזה הניתנים למיחזור.
• האחריות לאיסוף ולמחזור האריזות תוטל על יצרני ויבואני האריזות.
• ליצרנים תינתן האפשרות לפעול באמצעות תאגיד (שמעמדו לא יהיה מחויב במסגרת החוק, אלא אפשרות שהיצרנים יוכלו לבחור בה), אם כי האחריות תישאר שלהם לאורך כל הדרך.
• ההסדר יקבע יעדי מחזור מינימלים שנתיים (65%) של פסולת שמקורה באריזות.
• כתוצאה מכך, על היצרנים יהיה להקים תשתית לאיסוף האריזות מהציבור, הכוללת הפרדה במקור של הפסולת לזרמים שונים (זכוכית, נייר וקרטון, פלסטיק ומתכות), ולבסוף לוודא כי הזרמים השונים של הפסולת יגיעו למיחזור.
• הרשויות המקומיות תהיינה שותפות בתהליך ולכן גם יהנו מפירותיו.
איך זה עובד?
היצרנים והיבואנים: יקימו מערך לאיסוף האריזות ברחובות הערים: פרישת מוקדי איסוף למחזור בשילוב עם הוספת פחים לאיסוף אריזות במקומות בהם התשתית העירונית מאפשרת זאת.
הרשויות המקומיות: ימשיכו להפעיל את מערך פינוי הפסולת הביתית כפי שעשו עד כה. זרם הפסולת העירונית צפוי לקטון נפחית ומשקלית.
התושבים: יקראו להחזיר את האריזות הריקות אל נקודות האיסוף ואל פחי איסוף למחזור המוצבים בחדרי האשפה ועל המדרכות.
מה חושב העם?
כפי שעולה מסקר דעת קהל שערכנו עם מכון טלסקר/TNS, עולה כי הציבור מוכן להירתם למאמץ המיחזור הלאומי, הוא תומך בהסדר המוצע ומעונין לקחת בו חלק פעיל.
לא רק זאת, אלא שעוד עולה כי הציבור ישנה את הרגלי הצריכה שלו באם יאומץ הסדר למיחזור אריזות, ויעדיף לרכוש מוצרים מופחתי פסולת אריזות ככל שימסר לו מידע בנוגע לכך.
עצומה למען קידום הצעת החוק מחזור פסולת אריזות
לצפייה בכתבה ששודרה בערוץ 10
