במשך כל השנה אנו מוטרדים מכך שהשטחים הציבוריים הפתוחים ואתרי הטבע בישראל מופרטים ממש לנגד עינינו, מאוימים על ידי תוכניות בניה מגלומניות ופיתוח תשתיות שברובו אינו נדרש. אנו מתלוננים על כך שבשטחים פתוחים שהגישה אליהם והתנועה בהם הייתה בעבר חופשית וספונטאנית, מציבים לנו כיום גדרות ומחסומים ודורשים מאיתנו דמי כניסה. אנו כועסים ואף נאבקים מעת לעת, אך עדיין מסרבים להאמין שהשטחים הציבוריים המעטים שעוד נותרו על פני 24,000 הקמ"ר של הארץ הקטנה הזו אכן הולכים ונעלמים.
אבל רק ביום אחד, יום העצמאות, כאשר מיליוני בני אדם מבקשים לנפוש בו זמנית למשך מספר שעות באתרי הטבע השונים, לעשות שימושים דומים באתרי הטבע - באותה נקודת זמן - מדן ועד אילת, רק אז אנו באמת נחרדים מהמראה הנגלה לעינינו. רק אז, כאשר הישראלי נאלץ לנפוש על איי התנועה, בכיכרות הערים ועל חניוני הפארקים במקום בפארקים עצמם, מאפשרת לו תודעתו, ולו לרגע קט, לקלוט את היקף הבעיה.
בתוך עריה של ישראל לכל אדם נותר פחות ממטר רבוע אחד של שטח ציבורי פתוח לנפוש בו; שני שלישים מרצועת החוף של ישראל תפוסים ע"י מתקני צבא ותשתיות; בשליש רצועת החוף שנותר לשימוש הציבור ישנן עדיין רשויות מקומיות הגורמות להרחקתם של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מהחופים באמצעות דרישת דמי כניסה; רשות הטבע והגנים עסוקה בשנים האחרונות בפיתוח תשתיות בשמורות הטבע ובהפיכתם לאתרים בתשלום וחוטאת לתפקידה כנאמן הציבור; השטחים הציבוריים הפתוחים היקרים לכולנו הופכים בחסות יזמים ומקבלי ההחלטות לשטחי נדל"ן יוקרתיים.
לכן, דווקא בימים אלה, לקראת יום העצמאות, כאשר אנו נזכרים במגילת העצמאות שעל בסיסה מושתתות זכויות האדם שלנו, הגיעה העת להפוך גם את זכות האדם לסביבה נאותה ולהגנה על המרחב הציבורי הפתוח, כזכות חוקתית. ההכרה בזכות זו כזכות יסוד הניתנת לכל אדם באשר הוא, תאפשר לציבור לממש ללא כל מחסום את הגישה והתנועה החופשית אל השטחים הפתוחים וכן לטעון שיש שטחים ציבוריים שאינם ניתנים להפרה ולהפרטה.
רק באמצעות אימוץ הנושא על ידי מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, יתאפשר לכולנו לחוש ביום העצמאות, כמו גם בכל יתר ימות השנה, עצמאיים וריבוניים בסביבה ובמרחב הציבורי הפתוח, השייך בראש ובראשונה לנו.
הכותב הוא מנכ"ל אדם טבע ודין
