עמותת אדם טבע ודין הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע ובה דרישה להורות על ביטול החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בנוגע לתכנית להרחבת מושב אמציה שבחבל לכיש. ועדת המשנה לעררים אישרה מחיקת הוראות תיאום ופיקוח של הגורמים שעניינם הגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, מהתכנית להרחבת המושב.
בעתירה טענו כי החלטה זו, הלוקה בטעויות עובדתיות, תכנוניות ומשפטיות בסיסיות, עלולה להוביל לפגיעה חמורה ומיותרת בשטח בעל ערכיות סביבתית גבוהה במיוחד.
אדם טבע ודין אינה מבקשת לעכב את ביצוע התכנית, אולם היא דורשת כי השיקולים הסביבתיים לא יוזנחו, במיוחד באזור רגיש זה. לעמדתנו, ניתן להגשים הן את אינטרס המתיישבים והן את האינטרס הסביבתי, מבלי שאחד יבוא על חשבון רעהו.
אזור בעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה
מדובר בתכנית שמטרתה להסדיר את הרחבת המושב אמציה, והקמת שכונה חדשה בצמוד למושב הקיים, שכונה המיועדת לקליטת מפונים מגוש קטיף. מושב אמציה ממוקם בחבל לכיש, אזור בעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה ובו ערכי טבע מוגנים רבים וחלקם אף נדירים ביותר.
אדם טבע ודין בחרה שלא להתנגד לעצם התכנית, וזאת גם מתוך הבנה לצורך ביישובם המהיר של המפונים וגם לאור העובדה שמצאה בה מנגנון לאיזון הפגיעה הסביבתית בדרך של תיאום התכנון והביצוע עם הגורמים האמונים של שמירת הטבע והסביבה וכן פיקוח מצדם על היישום בשטח.
מה קרה בועדת המשנה לעררים?
בעקבות ערר שהגישו אגודת המתיישבים למועצה הארצית לתכנון ולבניה, החליטה ועדת המשנה לעררים של המועצה לבטל את מנגנון האיזון ולמחוק מהתכנית את כל ההוראות 'הסביבתיות' הנוגעות לתיאום ולפיקוח מצד המשרד להגנת הסביבה ומצד רשות הטבע והגנים.
ההצדקה העיקרית לביטול היתה הטענה השגויה לפיה הוראות אלו אינן חוקיות באופן עקרוני ואף אינן נחוצות במקרה הספציפי. אדם טבע ודין שוללת עמדה זו מכל וכל ובעתירתה הדגישה את חוקיות ההוראות, את השימוש הרגיל שנשעה בהן (אגב, גם ביחס לרשויות אחרות וגם בתכנית זו עצמה, למשל תיאום מול רשות העתיקות, משרד הבריאות, רשות המים ועוד) ואת נחיצותן הרבה דווקא במקרה זה לאור הרגישות והערכיות של השטח והאזור.
עמדת ועדת המשנה לעררים לפיה הוראות אלו פסולות עקרונית היא בעלת השלכות קשות על שמירת הטבע והגנת הסביבה בכל רחבי הארץ, ולא רק במקרה ספציפי זה. ללא תיאום שגרתי של ביצוע עבודות בשטח עם הגורמים המקצועיים, המומחים והמיומנים בהגנת הסביבה, וללא פיקוח שלהם על עבודות אלה, כאשר סמכות פיקוח זו ניתנת להם בחוק, הרי שהנזק הצפוי הוא רב מאד ולרוב בלתי הפיך.
דיון חד צדדי
העתירה תוקפת גם את העובדה שטרם קבלת ההחלטה בעניין לא שמעה ועדת המשנה לעררים את עמדתם של הגורמים המקצועיים עצמם, היננו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. מדובר בפגם חמור ביותר מבחינה מינהלית. אדם טבע ודין מבקשת לעמוד על ניהול תקין של הליכי תכנון ולהבטיח בעזרתם תוצאות תכנוניות טובות יותר לאדם ולטבע.
