עמדת אדם טבע ודין בנושא בנייה ירוקה כפי שמשתקף בדו"ח 'חושבים רחוק בונים ירוק' שהוציאה בניצוחה של ראש תחום תכנון בעמותה, יעל דורי, "אנחנו, באדם טבע ודין, טוענים כי 'בניה ירוקה', אם להגדירה באופן צר, הינה העיסוק בבניה ממש, כלומר ברמת המבנה הבודד, כאשר למעשה, בהגדרתה הרחבה הבניה הירוקה הינה חלק מ'תכנון ירוק' ולא ניתן לבצע את האחת, הצרה, ללא התייחסות להיבטים הכוללניים של התכנון הירוק, או תכנון בר קימא. לתפיסתנו, המעשה התכנוני הירוק, הוא מעין "מטריה" מעל ה"בניה הירוקה".
כאשר אנו אומרים 'תכנון ירוק', אנו מתכוונים לתכנון שנועד בעת ועונה אחת להעלאת איכות חייו של הפרט מבחינה סביבתית וחברתית והן לתכנון ופעולה בהתאם לעקרונות סביבתיים, שגורמים גם לחסכון במשאבי הסביבה. בתכנון ירוק/בניה ירוקה שתי מטרות אלו מסונכרנות וניתנות להשגה יחד ללא קושי".
התמונה הרחבה
עוד הוסיפה דורי כי "המגמה של 'ערוב שימושים', 'בניה ירוקה', 'החייאת הרחוב העירוני', 'ציפוף מושכל' ועוד מלים יפות – כבר נשמעת ומדוברת בקרב אוכלוסיית העוסקים במלאכה, אולם מלבד ניצנים בלתי מספקים אין עדיין הטמעה ממשית של מגמה זו בהליכי התכנון והפיתוח. לא ניתן להקים יישוב או בית של צמודי קרקע ולהגדירם "אקולוגיים", לא ניתן להעביר מסילת רכבת בנחל יתלה בתואנה שזו תחבורה ציבורית ולהאשים את "הירוקים" שהם מעכבים את התכנית משום שהם רוצים להגן על האזור מפגיעה בלתי הפיכה. כמו כן בנייה רווייה, הנבנית באזור ללא תעסוקה וללא תחבורה ציבורית- אינה "בניה ירוקה".
אם נחכה שהתהליך יתרחש באופן וולונטרי ואיטי, אנו עלולים להגיע לנקודת האל חזור - המדינה כבר בנוייה בחלקה הגדול, משאבי הסביבה הולכים ומתכלים כדוגמת משבר המים וההתחממות הגלובלית, ורווחת הפרט אינה עולה, אולי אף יורדת במקומות מסוימים.
צריך לעשות שינוי, גם אם הוא כרוך בשינוי הליכי עבודה או בלימוד תחום חדש, בהכנת מסמכים נוספים ועוד. לצערנו, כל שינוי נתקל בחסמים ובהתנגדויות- רבים מהם קשורים לחשש טבעי משינויים ומכוחות כלכליים.
אמת היא כי בניה ירוקה הינה נושא רב תחומי, אשר מעורבים בו משרדי ממשלה רבים וגופים מתחומים שונים. עקב כך אנחנו מאמינים כי אילוץ של כל הכוחות הללו לשתף פעולה הוא חיוני וצריך להוות בסיס להטמעה עמוקה יותר של עקרונות אלו בתכנון ובפיתוח. לדעתנו זו התשובה לשינוי המצב הנוכחי ולהצעדת איכות החיים בארץ לכיוון הנכון".
הטמעת התכנון והבנייה הסביבתיים
הרצאה שהעניקה דורי, במסגרת פאנל שהנחתה בכנס המתכננים השנתי, עסקה בהטמעת התכנון והבניה הסביבתיים. דורי הציגה את החסמים הניצבים בפנינו כיום והמלצות כלליות ופרטניות, למגזרים שונים ובאמצעים שונים – ליישום מגמה זו באופן אינטרגלי במערכת התכנון ובמערכות התומכות, הקשורות לתכנון ולבניה הירוקים.
כיום נמצאים התכנון והבניה הירוקים בלב העניין של אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות בתחום התכנון והבניה. המודעות ההולכת וגוברת לנושא ההתחממות הגלובלית ונזקי האדם לסביבה מציבים את התכנון והבניה הירוקים כאחת התשובות להשפעה השלילית של האדם על סביבתו ולצורך בחסכון במשאבים. ברם, הכוונות החיוביות הללו, בין אם הן מגיעות מכיוונם של אנשי המקצוע ובין אם מכיוונם של גופים ממסדיים שונים, נתקלות בחסמים, המונעים את מימושן. החסמים הללו, נוגעים הן בשינוי מחשבתי נדרש, ביצירת בסיס ידע והן בתקינה או רגולציה. אחת ההמלצות לפתרון אותם חסמים, אותה מציעה אדם טבע ודין ליישום מיידי או לטווח ארוך, כוללת מינוי גוף שלטוני מתאם וקובע באשר לתכנון ובניה ירוקים, אשר מתבקש כי יהיה זה משרד הפנים. מבין ההמלצות האחרות - הקמת מערך סיוע והסברה למבקשים לתכנן, לבנות או לשפץ באופן ירוק.
להיבט הכלכלי חשיבות רבה בהטמעת התכנון והבניה הירוקים ולכן יש מקום ללמוד כיצד התפתח הנושא בארצות אחרות ומהם הנושאים הנדרשים לתמרוץ למען קידום הבניה הירוקה. על מנת להטמיע את התכנון והבניה הירוקים נדרש שינוי מערכתי של גורמים רבים. עקב היות הנושא רב תחומי וחוצה גורמים ממסדיים שונים, יש צורך בתכנית פעולה מוסדרת ומחייבת.
תוצאות ההטמעה של תכנון ובניה ירוקים צפויות להיות חיוביות ביותר – העלאת איכות החיים במבנים ובערים, לצד חסכון כלכלי לציבור ולמדינה והפחתת השימוש במשאבי הסביבה.
