כשל אכיפה סביבתית מתמשך

דו"ח האכיפה הסביבתית של אדם טבע ודין המסתמך על נתוני המשרד להגנת הסביבה, מצביע על כשל אכיפה מתמשך בתחום העבריינות הסביבתית, המתבטא במיעוט הרשעות בתחום, בהרשעות כנגד מזהמים קטנים באופן יחסי, בריבוי הסדרי טיעון אשר תוצאתם בחלק המכריע של המקרים הינה פטור מאחריות פלילית לנושאי המשרה בגוף המזהם ומספר מזערי של עונשי מאסר בפועל. כשל האכיפה אינו נובע ברוב המקרים מהעדרן של סמכויות אישום וענישה אפקטיביות בחקיקה, אלא מאי עשיית שימוש בכלים שהחקיקה מעמידה לרשות גופי התביעה והרשות השופטת.

דו"ח מבקר המדינה 58ב אשר התייחס אף הוא לכשל אכיפה זה, ציין כי פרק הזמן להגשת כתב אישום כנגד עברייני הסביבה, הינו שנתיים בממוצע מיום מועד ביצוע העבירה. התמשכות זמן הטיפול בתביעות, יוצרת התיישנות של חלק מהעבירות אשר תוצאתה אי הגשת כתבי אישום גם במקרים בהם סבורה המחלקה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה כי יש מקום לניהול הליך פלילי כנגד העבריין הסביבתי.
אחת מהסיבות העיקריות לכשל האכיפה בתחום העבריינות הסביבתית עליו מצביעים הנתונים בדו"ח, הינה כי תיקי התביעה של המשרד להגנת הסביבה מטופלים כיום על ידי תובעים חיצוניים מחוץ לשירות הציבורי אשר מוסמכים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראת סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
המשמעות של מינוי תובעים חיצוניים מן השוק הפרטי על מנת לנהל את תיקי התביעה הפלילית של המשרד להגנת הסביבה, הינה כי אין כיום במדינת ישראל גוף תביעה מקצועי בעל מומחיות, ניסיון מוסדי ואישי, הפועל תחת קורת גג אחת כנגד העבריינות הסביבתית.

 
אדם טבע ודין קוראת לאכיפה סביבתית אפקטיבית, בעלת שיניים, הכוללת:
א. שקיפות בנתוני המשרד לאיכות הסביבה ביחס להפרות החוק של המזהמים השונים ואמצעי האכיפה בהם נוקט המשרד   בנושא זה באופן נגיש ונהיר לציבור;
ב. הגברת האכיפה בתחום הגשת כתבי אישום;
ג.  החמרת הענישה הן ביחס לגובה הקנסות המוטלים והן ביחס לנושא הטלת אחריות אישית על נושאי משרה;
ד.  הקניית כלים אפקטיביים בידי הרשויות לצורך מניעת המפגע הסביבתי עוד טרם התהוותו;
ה.  הקניית כלים אפקטיביים בידי הרשויות לצורך אכיפת פסקי הדין הניתנים כנגד הגורמים המפגעים;
ו.   הפסקת הפרטת האכיפה הסביבתית והקמת גוף פרקליטותי מתמחה לטיפול בעבריינות סביבתית, ובכלל זה כנגד מזהמים כבדים.