donate button
youtube
twitter
facebook

זהירות! פירות הקיץ המרוססים ביותר

חם. כולנו מבלים בים, בבריכה או במזגן וניזונים מפירות הקיץ המרעננים והמתוקים. מהדורת הקיץ של דו"ח חומרי הדברה בפירות ובירקות שהכנו ב'אדם טבע ודין' מיועדת להגביר את מודעות הציבור לסוגיה של חומרי הדברה במזון, במטרה לחולל שינוי רוחבי בישראל ולצמצם ככל הניתן את החשיפה של הציבור לחומרי הדברה.

 

חשוב להדגיש כי אכילה של ירקות ופירות בכמויות גדולות הינה חיונית לבריאות, ומומלץ להמשיך לצרוך אותם. הסיכונים הנלווים להימצאותן של שאריות כימיקלים בירקות ובפירות קטנים מהתועלת לבריאות הטמונה בצריכתם. יחד עם זאת, על הרשויות הפועלות בנושא, שהן בעיקר משרד הבריאות ומשרד החקלאות, לפעול לצמצום נוכחות חומרי ההדברה בתוצרת באמצעות עידוד הפחתת השימוש בחומרי הדברה, הגברת הפיקוח והאכיפה והגברת שקיפות הנתונים. על רשויות המדינה המבקשות לעודד צריכת ירקות ופירות, לדאוג לכך שצריכתם תהיה בטוחה ונטולת כימיקלים מזיקים.

 

מהדורה זו מבוססת על תוצאות דיגומים שהתבצעו על ידי משרד הבריאות בשנים 2011-2012. במהלך הניטור, פירות וירקות לקראת שיווק נדגמים ונשלחים למעבדה, שם בודקים אם קיימות בהם שאריות של חומרי הדברה. במידה שנמצאות שאריות, משווים את הריכוז שנמצא לריכוז המותר בתקן. אם הריכוז הוא מעל התקן, הדבר נחשב כחריגה. אם הוא מתחת לתקן, אזי הבדיקה תקינה

 

התקן לרמה המרבית המותרת של חומרי הדברה במזון

נקבע במטרה למנוע נזק לבריאות כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, אך יש להדגיש

כי התקן אינו חזות הכל!

 

גם אם אין חריגה מהתקן, שאריות של חומרי הדברה בפירות ובירקות גורמת לחשיפה מתמשכת לכימיקלים, אשר עלולה במקרים מסוימים להיות מלווה בהשפעות בריאותיות שליליות! זאת משום שהתקן מבוסס על הערכת סיכונים מחשיפה לכל כימיקל בנפרד, מבלי להתחשב בעובדה שכאשר אנחנו צורכים מזון אנחנו נחשפים לתערובת של כימיקלים, דבר שעלול להגביר את ההשפעה הבריאותית שלהם.

כמו כן, התקן הישראלי מבוסס על תקן בין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות, ולא נקבע על בסיס הדיאטה המקומית שלנו, כך שייתכן שהתקנים אינם מתאימים לתנאים בישראל.

 

לבסוף, התקן נקבע בהתחשב בהערכת סיכונים לבריאות של מבוגר ממוצע, ואינו מחמיר דיו להבטיח הגנה על בריאותם של ילדים, אשר רגישים יותר להשפעות של כימיקלים מסוכנים.

 

לכן, חשוב לבחון את החשיפה הכוללת לחומרי הדברה ולא רק את המקרים בהם נמצאו חריגות מהתקן. הגרף הבא מציג את אחוז הבדיקות בהן נמצאו חומרי הדברה לצד אחוז הבדיקות בהן נמצאו חריגות מתקנים. 

 

כנסו לדיון בפייסבוק

 

בענבים נמצאו הכי הרבה דגימות עם חומרי הדברה על אף שאין חריגות רבות מהתקן; מעל 90% מהענבים הכילו שאריות של חומרי הדברה. גם בפירות קיץ נוספים נמצאו חומרי הדברה; באפרסק ואגס - 75% מהדגימות נמצאו שאריות של חומרי הדברה ובמשמש ונקטרינה - בשני שליש מהדגימות.

 

אגס, אפרסק, משמש ודובדבן מובילים את הרשימה מבחינת חריגות, עם 17%-21% תוצאות חריגות. חריגה נרשמת כאשר ריכוז חומר ההדברה שנמצא בפרי הנבדק הוא מעל התקן החוקי או כאשר נמצא חומר הדברה שאסור לשימוש בכלל.

אנחנו פועלים להקטנת הסיכונים לבריאות ולסביבה

אדם טבע ודין פועלת בכלים משפטיים להביא לפרסום מרבי של הנתונים אודות חומרי הדברה במזון.
במסגרת זאת, פנינו למשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולמשרד הבריאות בבקשות לפי חוק חופש המידע ואנו פועלים להנגיש לציבור את הנתונים שאנחנו מצליחים להשיג, על משמעויותיהם השונות.

♦  אדם טבע ודין פועלת כדי להבטיח אכילת פירות וירקות ללא סיכון
כיום, לא ניתן להכריע אם התקנים התקפים בישראל של חומרי הדברה במזון מחמירים מספיק בשביל להגן על בריאות הציבור, היות שמעולם לא נערכה הערכת סיכונים עבור החשיפה לחומרי הדברה אשר מתמקדת באנשים הכי רגישים בינינו, שהם בעיקר תינוקות, ילדים ועוברים (נשים הרות). לצורך כך נדרש איסוף מידע אודות הרגלי האכילה של ילדים ישראלים, דבר שלא נעשה עד היום. רק באמצעות ביצוע הערכת סיכונים כזו נוכל לדעת אם התקנים בישראל מספקים על מנת להגן על הבריאות שלנו. בשנה שעברה, משרד הבריאות פרסם הערכת סיכונים מחומרי הדברה בפירות ובירקות, אשר התרכזה במבוגרים במקום באוכלוסיות הרגישות, וגם אז נמצא כי ייתכן שקיימת חשיפה מסוכנת למספר חומרי הדברה. 


 אדם טבע ודין פועלת לשנות את תהליך קבלת ההחלטות לאישור חומרי הדברה כדי שיהיה פתוח לביקורת ציבורית
ייתכן שמותרים לשימוש היום חומרי הדברה בחקלאות שגורמים נזק בלתי סביר לסביבה או לבריאות ויש להפסיק את השימוש בהם. הסמכות להחליט אם לאשר שימוש בחומרי הדברה נמצאת בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. החלטות אלו מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, ללא שיתוף הציבור וללא פרסום של פרוטוקולים או החלטות. מדובר בשימוש בחומרים רעילים בעלי השפעות ניכרות על הסביבה ועל הבריאות על פני שטחים נרחבים בארץ. לכן, ברוב מדינות העולם ההחלטה אם לאשר שימוש בחומרי הדברה נמצאת בידי המשרד שאחראי על הגנת הסביבה ובריאות הציבור. גם בישראל רצוי היה שלמשרדי הבריאות והגנת הסביבה תהיה הסמכות לאשר חומרי הדברה, ובכל מקרה, יש לשנות את התנהלות הועדה שפועלת בנושא כך שתהיה שקופה יותר ותכלול שלב של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות.


 



 
 
 
  פירות הקיץ המרוססים ביותר - לדו"ח המלא

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד