donate button
youtube
twitter
facebook

זיהום מי תהום - מה המצב בשטח?

 

 

מדוע חשוב לשקם את מי התהום - ומה מצב הזיהום כיום?

 

כמחצית מצריכת המים בישראל נשענת על מים מיוצרים - שפכים מטוהרים ומים מותפלים. למרות זאת, המים הטבעיים בכלל ומי התהום בפרט מהווים מקור משמעותי וחשוב במשק המים. לאור מצבם העגום של מקורות המים הטבעיים, והתמעטות המשקעים בעיקר בחלקה הצפוני של ישראל, נעשים מהלכים שמטרתם להגדיל את נפח המים המותפלים והקמה של מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי.

במקום להסתמך באופן בלעדי על התפלה, יש להמשיך להשתמש במקורות מים נוספים, ובהם מי התהום, מכמה סיבות:

א. מי התהום יאפשרו גמישות בניהול משק המים: בשנים שחונות ניתן להגביר את השאיבה, ובשנים ברוכות משקעים ניתן לאגור את עודפי המים ולהסב חלק מהמים המותפלים כדי להעשיר את מי התהום עצמם.

ב. מי תהום טובים לשתיה יגבירו את ביטחון אספקת המים. עובדה זו בולטת בעיקר מול הפגיעות של מתקני ההתפלה.

ג. מי התהום מועשרים במינרלים חשובים לבריאות כגון מגנזיום ויוד אשר חסרים במים מותפלים. מחקרים שנעשו לאחרונה קושרים בין היעדר מגנזיום במים לבין עלייה בשכיחות מחלות לב.


 

 

מצב מי התהום בישראל כיום


שנים של פעילות תעשייתית, בייחוד לקראת סוף שנות ה-90, גרמה לזיהום נפח משמעותי ממי התהום במזהמים תעשייתיים, מרכיבי דלקים וחומרי נפץ. כמו כן, נרשמה במהלך השנים עלייה הדרגתית בריכוז המלחים וניטרטים במים. נפח המים המזוהמים כתוצאה מפעילות תעשייתית, בהתאם לממצאי ניטור מי התהום שידועים כיום, מוערך בכשני מיליארד מ"ק. לשם השוואה, סך הצריכה השנתית של מים שפירים היא כ 1.4 מיליארד מ"ק. נפח המים המזוהמים כתוצאה מפעילות שני אתרי תעשיות ביטחוניות (תע"ש רמת השרון ותע"ש גבעון) מוערך בכ-860 מיליון מ"ק. לשם השוואה, הצריכה הביתית והתעשייתית של מים שפירים לשנת 2016 עמדה על כ 875 מיליון מ"ק. שטח פלומות הזיהום בשני האתרים עומד על יותר מ-20 קמ"ר.


מצב בארות ההפקה


משנת 1998 ועד שנת 2016 נפסלו כ-44 קידוחי הפקה של מים לאחר שנתגלו בהם מזהמים שמקורם תעשייתי. מדובר בכרבע מהבארות שנפסלו בישראל עד כה (כ-200 בארות). מתוך כלל האתרים עם זיהום שמקורו תעשייתי, רק בתשעה החלו פעולות השיקום (פחות מחמישית). בחלק מאזורי התעשייה בהם קיים זיהום במי התהום, הגורם המזהם אינו ידוע או שהגוף המזהם אינו קיים יותר (מפעלים שפעלו בעבר ונסגרו לפני שנים רבות).


 פוטנציאל זיהום מי התהום מתעשייה


בישראל 251 אזורי תעשייה שכוללים אלפי מפעלים, עשרות בסיסי צבא ועוד, ומרביתם מרוכזים במרכז הארץ מעל אקוויפר החוף הרגיש מאוד לזיהומים. טיפול לא מוסדר בשפכי המפעלים וניקוז מכוון של שפכים לקרקע בעבר הביאו לזיהום מי תהום נרחב באקוויפר זה. רק ב-18 אתרים הוקם עד כה מערך לניטור מי התהום, ולכן ייתכן כי נפח המים המזוהמים גדול באופן משמעותי מזה שמוערך כיום!

 

 

לקריאת הסקירה המלאה של אדם טבע ודין על זיהום מי התהום בישראל:


  דו"ח אט"ד: הערכת זיהום מי התהום בישראל, אפריל 2018

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד