donate button
youtube
twitter
facebook

המתקפה על מערכת התכנון בישראל

המתקפה על מערכת התכנון בישראל (הגדל)

בשנים האחרונות מתנהל מאבק משולב של גורמים בממסד לשנות את יחסי הכוחות בתכנון הארץ לשם קידום אינטרסים של בעלי הון. באמצעות מתקפה, הן על חוק התכנון והבניה עצמו והן על תכניות שקובעות את עקרונות התכנון והפיתוח בארץ, מקודמים במשולב חוקים חדשים ושינויים נוספים, הכל בתרוצים של ייעול ה"מערכת", הקטנת הביוקרטיה התכנונית ומתן פתרונות למצוקת הדיור.

 

מדוע חשוב לשמור על מערכת תכנון חזקה ואיכותית?

 

הקרקע בישראל היא משאב טבע מוגבל, בדיוק כמו הגז הטבעי או המים. מים אפשר להתפיל ולגז יש תחליפים, אך קרקע לא ניתן לייצר.  הקרקע אמורה לספק את צרכיו הבסיסיים של הציבור – אנו רוצים דיור, תעסוקה ומוסדות חינוך, שמורות טבע ושטחי נופש ותיירות, אתרי פסולת, בתי קברות והרשימה עוד ארוכה.  הדבר יוצר דילמות רבות כיוון שישראל אינה ארץ רחבת ידיים כמו ארה"ב או סין – במדינה צפופה כמו שלנו קיים מחסור הולך וגובר בקרקע.לכן ישנה חשיבות רבה לכך שההחלטות בנוגע לשימוש בה ייעשו באופן מושכל.  כדי לעשות זאת דרוש קודם כל תכנון, ותכנון טוב שלוקח בחשבון את כל ההיבטים ואת כל האינטרסים.

 

תחום התכנון משפיע באופן דרמטי על רווחת תושביה של מדינת ישראל כמעט בכל היבט אפשרי של החיים. מאחר שתכנון הוא נושא מורכב ומקצועי, הציבור הרחב לא תמיד מודע לכך שהכרעות מרכזיות בנושאים כמו דיור, חינוך, תחבורה, בריאות, איכות הסביבה, בטחון אישי והיבטים חברתיים אחרים המשפיעים על חייו, מתקבלות על ידי המערכת התכנונית מדי יום ביומו.

 

תחום התכנון כולל כמובן היבטים מקצועיים שונים, אך במסגרתו מתקבלות בסופו של דבר הכרעות ערכיות ומוסריות שמעצבות את המרחב ואת אופי המדינה: האם יש לבנות מגדלי יוקרה ובתים צמודי קרקע, או לספק פתרונות דיור שמתאימים למעמד הביניים ולדלי אמצעים? האם נכון להקים עוד יישובים חדשים או לחזק את היישובים הקיימים? האם לסלול עוד כבישים או לקדם את התחבורה הציבורית? האם במדינה קטנה וצפופה יש לאפשר בניה בשטחים רגישים סביבתית, בשטחים הפתוחים ובסביבה החופית, או להקפיד על עקרונות של חסכון בקרקע? היכן יש למקם מתקני תשתית כגון מתקני טיהור שפכים או אתר חומרים מסוכנים  שעלולים לפגוע בבריאות הציבור ולגרום למפגעים?

 

 

כאמור, אלה הן לא רק שאלות לאנשי מקצוע: התכנון משפיע גם על הפערים הכלכליים בחברה, ועל יכולתן של רשויות מקומיות לספק שירותים לתושביהן. הקרקע היא משאב ציבורי, ולכן כאשר קובעים מה יהיו השימושים בקרקע מסוימת, למעשה מחלקים את הזכויות במשאב ולכן תמיד יש גורמים שנהנים ומרוויחים מכך וכאלה שלא. לכן התכנון הוא גם כלי מרכזי בכל הנוגע לצמצום פערים חברתיים. חוסר תכנון או תכנון רע הם גורם מרכזי לעוני, לפערים ולמצוקה חברתית, ולפגיעה באיכות הסביבה של כולנו. לכן כל כך חשוב שתהיה לנו מערכת תכנון טובה ומאוזנת אשר תפעל לטובת כלל התושבים במדינה.

 

כאמור, בשנים האחרונות מתנהל מאבק משולב של גורמים בממסד לשנות את יחסי הכוחות בתכנון הארץ לשם קידום אינטרסים של בעלי הון.

באמצעות מתקפה, הן על חוק התכנון והבניה עצמו והן על תכניות שקובעות את עקרונות התכנון והפיתוח בארץ, מקודמים במשולב חוקים חדשים ושינויים נוספים, הכל בתרוצים של ייעול ה"מערכת", הקטנת הביוקרטיה התכנונית ומתן פתרונות למצוקת הדיור.

 

 

 הליכים אלו משלימים זה את זה ומקודמים כיום במקביל, חלקם מנוהלים ע"י נבחרי ציבור בממשלה ובכנסת וחלקם בתוך מערכת התכנון שבמשרד הפנים.

 

מדובר בהצעות חוק לשינוי חוק התכנון והבניה, הוראות שעה לקיצור הליכי תכנון ומעקף מגבלות פיתוח, החלטות ממשלה כמו הקמת קבינט דיור בעל סמכויות עוקפות נרחבות ושינוי תכנית מתאר ארצית שקובעת את פני הארץ בעשרות השנים הבאות.

  1. שינוי חוק התכנון והבניה – תיקון 102 – נדון בוועדת הפנים, עתיד לעבור לכנסת במושב זה
  2. שינוי חוק התכנון והבניה – תיקון 101 – עבר לאחרונה בכנסת
  3. הוד"לים – ההארכה עברה לאחרונה
  4. תזכיר חוק הותמ"לים (יאיר לפיד) – הועבר להערות וצפוי לעבור בכנסת כבר במושב הנוכחי
  5. שינוי תכנית המתאר הארצית – תמ"א 35 לפיתוח כלל הארץ –לקראת דיון במועצה הארצית

 כל השינויים וההליכים האלו ביחד מהווים איום ממשי על הציבור ועל הסביבה משום שהם פוגעים באופן קיצוני באיזונים הקיימים במערכת התכנון הקיימת שגם היא אינה מושלמת, ומחלישה את הייצוג של האינטרסים של הציבור והשמירה על 

הסביבה בהליכי התכנון השונים.

  1. השינוי הגדול של חוק התכנון והבניה – תיקון 102 והמשכו

מדובר בשינוי של מבנה הליכי התכנון שעיקרו הגדלת הסמכויות של הוועדות המקומיות בתכנון וברישוי, כולל הפרטה חלקית של מתן היתרי בנייה. כך, יגדל הפער בין רשויות מקומיות חזקות, שיעמדו בתנאים ויוכלו לקבל את הסמכויות, לבין רשויות חלשות, שלא יוכלו לנהל את עניינהן במקצועיות וישארו נטולות סמכויות. כך או כך , מי שצפויים להיפגע הם התושבים  עקב העדר תשתיות או שטחי ציבור והרחבת הפערים החברתיים. 

 

  1. שינוי חוק התכנון והבניה – תיקון 101(שונה לתיקון 100)

השינוי התקבל ועבר את הקריאות בכנסת לאחר התנגדות נחרצת אולם מעטה של חברי כנסת בודדים. מדובר בחוק שמאפשר להקים מתקני תשתיות כמו מתקן גז או אנטנות סלולריות גדולות ללא ידיעת הציבור וכמעט ללא אפשרות למעורבות ציבורית בהליך האישור. זוהי פגיעה בזכות דמוקרטית בסיסית של הציבור - לדעת ולהשפיע. בנוסף, ברור שלחלק מהמתקנים עלולות להיות השלכות שליליות על בריאות הציבור ואף לפגוע ברכושו.

 

לקריאה נוספת על הרפורמה בתכנון, לחצו כאן

 

  1. הוד"לים

הוועדות לדיור לאומי הן ועדות לאישור תכניות בהליך מזורז, שנתניהו מכר לציבור  כתרופה למצוקת הדיור במהלך המחאה החברתית. למרות שהן נכשלו כשלון חרוץ בהורדת מחירים או בהגדלת היצע מגורים אמיתי לסובלים מהמצוקה, הוארכה פעילות הוועדות בעוד שנתיים והורחבה גם לקרקעות פרטיות ולשימושי קרקע נוספים מלבד מגורים. כלומר, כיום מהווה הוד"לים חלופה מושכת ליזמים שחפצים לעקוף את המגבלות של התכניות המחוזיות והארציות ולא לעמוד מול הוועדה המחוזית. תכניות שאושרו עד כה לא הוקמו ובמילא אינן כוללות דיור בר השגה, דיור להשכרה ובאופן כללי אינן מספקות דיור בעלות סבירה לכלל הציבור אלא יותר לבעלי יכולת.

למרות שבתיקון האחרון נדרשות הוועדות להקצות רבע מהיחידות הדיור להשכרה או לדיור בר השגה, אין בכך מספיק מבחינת הבטחה של יצירת מרחב חיים איכותי. לעמדתנו, הארכת פעילות הוד"לים תגרום לבנייה של מתחמי דיור ללא שטחי ציבור מספקים או נגישות למוקדי תעסוקה וחינוך, כל זאת על גבי שטחים פתוחים ערכיים. פעילות הוועדות הללו עלולה לגרום גם להעמקת הפער בין בעלי היכולת, שהיצע המגורים עבורם יגדל, לעומת אלו שאין להם.

 

  1. תזכיר חוק הותמ"לים - פעילות קבינט הדיור של יאיר לפיד

תכניתו של שר האוצר להקים 150,000 דירות להשכרה בשולי הערים על גבי שטחים פתוחים הינה תכנית שמקודמת באמצעים אגרסיביים, תוך התעלמות מהיצע הדיור שקיים אך מצריך השקעות ממשלתיות בתשתיות.

ההליך התכנוני המזורז שמוצע הינו שכפול רע של הוד"לים – כלומר, ועדות בעלות רב ממשלתי ובעלות ראיה צרה ללא התחשבות באינטרסים של רוב הציבור.   לותמ"לים (ועדות לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור) תהיה סמכות לאשר מתחמים לדיור בלבד (מ 500 יח"ד ומעלה) על גבי שטחים פתוחים ללא כל התחשבות במגבלות שקיימות כנגד פיתוח במקומות אלו.

בניית מתחמי דיור להשכרה בלבד ללא היותן חלק מהערים הקיימות הוא מתכון ליצירת "סלמס". בנייה על שטחים ערכיים, רחוקים ממוקדי הערים, פירושה לא רק פגיעה בשטחי הנופש של כולנו אלא גם הגדלת ההוצאה הממשלתית (כספי ציבור) על פריסת תשתיות חדשות והשקעה במערכות שלמות במקום לחזק את הקיימות.

בנוסף, כוללת הצעת החוק חלק קנייני, ממנו עולה כי ישנו עידוד למגזר החקלאי להפוך את אדמותיו לנדל"ן ובכך ליצור לחץ נוסף לקדם בינוי דווקא באזורים ערכיים, אשר אמורים להוות הן את השטחים הפתוחים של כולנו והן את הרזרבה הקרקעית לדורות הבאים.

תכנון ללא ראיה כוללת וארוכת טווח עלול ליצור נזקים בלתי הפיכים. לכן, חמור במיוחד שמשרד הפנים ומינהל התכנון בתוכו, שאמור לייצג את הגישה המקצועית בתחום התכנון, דווקא תומך בוועדות הללו, תוך התעלמות לא רק מעמדות ארגוני הסביבה והחברה, אלא גם מעמדות השלטון המקומי וארגוני המתכננים, שכולם מבהירים כי מדובר בהסדר גרוע ובעייתי. לקריאה נוספת על הותמ"ל לחצו כאן 

  1. שינוי תכנית המתאר הארצית – תמ"א 35 לפיתוח כלל הארץ

תכנית המתאר הארצית מס'  35 היא התכנית החשובה והמקיפה ביותר התקפה כיום, הקובעת את העקרונות התכנוניים העיקריים לפיתוח הארץ באופן ראוי – חיזוק הערים וחסכון בשטח, שמירה על שטחים פתוחים ועוד. יישום עקרונות אלו חיוני כדי להבטיח שמירה של איכות החיים בישראל לאורך זמן וכן שמירה על משאבי המדינה , בעיקר על הקרקע.

כיום עומדת על הפרק הצעה גרועה לתיקון התמ"א. ההצעה כוללת אמצעים שיגרמו להחלשת הערים, להסרת מגבלות פיתוח בשטחים פתוחים ערכיים, להסרת הגנות מעל שטחים חקלאיים או טבעיים ובמקביל להגדלת אפשרויות הפיתוח של המגזר הכפרי. כל זאת בניגוד לעקרונות של העלאת איכות החיים בערים, בתוכן חיים יותר מ 92% מתושבי הארץ.

המשמעות היא פגיעה בכל הציבור עקב הגדלת אפשרויות הפיתוח והוצאת כספי הציבור על מעטים, רובם בעלי יכולת, במקום להשקיע את מאמצי התכנון והפיתוח ביישובים הקיימים. בנוסף תיתכן פגיעה בשטחים ערכיים מבחינת ערכי מורשת, טבע ונוף, מקומות שמהווים את אושיות התרבות של המדינה. לקריאה נוספת על תמ"א 35 לחצו כאן

  נייר עמדה - הותמ"ל
  פנייה למבקר המדינה
  ב

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד