הישג היסטורי במאבק מול רותם אמפרט

נכתב ע״י גליה אנג'ל   |   17/10/18   |   הישגים
הישג היסטורי במאבק מול רותם אמפרט

בחודש יוני 2017 קרסה בריכה פסולת תעשייתית – שפכים חומציים – של מפעל רותם אמפרט ופגעה מאוד בנחל אשלים. האסון הזה, שבנס לא הביא למותם של מטיילים, הוביל אותנו לבדוק לעומק מה מתרחש במקום.

להפתעתנו, גילינו שההפעלה של בריכות השפכים נעשית בניגוד לחוקי הבנייה, ובניגוד לתכנית שאושרה. לכן יצאנו במאבק משפטי ממושך, עד שהגענו להישג היסטורי: חברת רותם אמפרט התחייבה לסגור סופית את הבריכות מעל נחל אשלים ולהעביר את השפכים החומציים למקום בטוח יותר סביבתית. התכנית הזאת חייבת להיות מאושרת עד סוף שנת 2020, ואם החברה תפר את ההסכם – היא תיקנס בסכומים גבוהים.

ההסכם הזה, שאושר על ידי בית המשפט, מתייחס רק לעבירות הבנייה של רותם אמפרט ולהמשך הפעילות של המפעל בצורה בטוחה יותר. הוא לא מתייחס לאסון שהחריב את נחל אשלים,  ובנושא הזה עדיין יש חקירה שמתנהלת.

כזכור, באסון קריסת הבריכה זרמו במורד נחל אשלים כמאתיים אלף קוב חומצה לכיוון ים המלח. 20 ק”מ מהנחל זוהמו בחומצה, ולמרות ניסיונות רשות הטבע והגנים להרחיק את חיות האזור ולהקים עבורם מאגרי מים שונים, לפחות כשליש מאוכלוסיית היעלים מתה בשל הזיהום.

האסון הזה הוא רק סימפטום של “מחלה” ארוכת שנים של זיהום סביבתי נוראי. מפעל רותם אמפרט זיהם את עין בוקק, עין צין ועין עקרבים, ועכשיו עוד פנינת טבע מזוהמת ונהרסת. כבר שנים שהציבור מוזהר מפני כניסה לעין צין בשל הזיהום, ורשות הטבע והגנים אף נאלצה להקים נחל מלאכותי לטובת חיות הבר בעין בוקק. כל זאת בשל הסטנדרטים הסביבתיים הנמוכים של המפעל והאכיפה הרפה של המשרד להגנת הסביבה.

בדיקות שערכנו העלו שגם בכל הנוגע לבריכות השפכים, כמו זו שקרסה וגרמה לאסון הסביבתי הכבד, המפעל התנהל בצורה חסרת אחריות שסיכנה את האזור. לדוגמא, בשנת 1997 נקבע שחמש שנים לאחר הקמת “מתקן 31”, המפעל יפסיק להזרים שפכים לבריכות הגבס. המתקן, שנועד ליצר חומצה זרחתית בשיטה חדשה מהמתקנים הישנים, הוקם כבר בתחילת שנות האלפיים, אך למרות זאת עדיין הוזרמו שפכים לבריכות. בנוסף, נקבע שהמפעל יסיים לשקם את בריכות הגבס בשנת 2003.

אנחנו בטוחים שגם ברותם אמפרט מכירים את הסטטיסטיקה העולמית של קריסת בריכות כאלה, וידעו שזה עלול לקרות גם אצלם. אם ככה, למה הם בחרו להתעלם מההוראות שקיבלו?

לפני שפתחנו במאבק המשפטי, פנינו ליו”ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום לפתוח בחקירה פלילית נגד המפעל, ואם יש צורך אז גם נגד בעלי תפקידים בו. כמו כן, דרשנו להורות על הפסקה מיידית של השימוש בבריכות הגבס. על פי התנהלות המפעל, שום דבר לא מבטיח לנו שמחר לא תקרוס עוד בריכה כזאת ותגרום לעוד אסון סביבתי.

“ההישגים המשפטיים שלנו לאורך השנים מוכיחים יותר מהכל: אנחנו פה כדי להישאר.” – עמית ברכה