אקלים

מקדמים חוק אקלים לישראל
הצעת החוק מחייבת את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי החממה.

משבר האקלים הוא בעל השלכות כלל עולמיות, ועבור מדינת ישראל הוא נושא איומים ייחודיים בשל מאפייניה – אקלים חצי מדברי, צפיפות גבוהה, רגישות גיאו-אסטרטגית ועוד.

האיומים אינם רק סביבתיים, השלכות התחממות הגלובלית צפויות לפגוע בכלכלת ישראל, בחקלאות, במקורות המים, ברווחה, בבריאות, בביטוחם התזונתי ובאיכות החיים של תושבי המדינה. המשבר עלול גם להוביל להתדלדלות משאבי הטבע באזור הגיאוגרפי בו נמצאת ישראל, דבר שעלול להגביר את המתיחות בין המדינות באזור, ולהגדיל את מספר הפליטים שיאלצו לנטוש את מדינתם בשל מפגעי האקלים בחיפוש אחר סביבה חדשה שתאפשר חיים. 

לאור תרחיש קשה זה, נושא המניעה וההערכות למשבר האקלים, צריך להיות בראש מעיינה של ממשלת ישראל ושל הציבור במדינה. ישראל שותפה למהלכים הבינלאומיים שננקטו להגבלת העלייה בטמפרטורות בעולם, (זאת על אף שלא הייתה מחויבת לכך מבחינת האמנות הבינלאומיות) ב-1996 ישראל אישררה את אמנת המסגרת של האו”ם בדבר שינוי האקלים- UNFCCC, ב-2004 אישררה את פרוטוקול קיוטו וב-2015 חתמה על הסכם פריז שעוסק בהפחתת פליטות של גזי חממה. במסגרת התחייבותה בהסכם פריז, התחייבה להשגת יעדים קבועים מראש של אחוז הפחתת פליטות.

מהלכים אלו בזירה הבינלאומית לצערנו אינם מספקים להתמודדות עם משבר האקלים והמדינה נדרשת לבצע צעדים נוספים רבים ומשמעותיים כדי להצליח לחולל שינוי במציאות האקלים הקיימת. חוק האקלים נועד בדיוק עבור זה-  להוות מסגרת חוקית קבועה ויציבה שתאפשר למדינה לפעול באופן מיטבי לצמצום הפליטה של גזי החממה במדינה, לצד תכנון וביצוע פעולות של היערכות להשלכותיו של משבר האקלים. החוק מבקש לתת את הכלים הנדרשים לממשלה לביצוע פעולות אלו ולהכווין את אופן פעולות. חוקי אקלים הדומים להצעת חוק זו, כבר נקבעו במדינות רבות בעולם.

כדי שעד שנת 2050 כלכלת ישראל תהא כלכלה דלת פחמן, ראשית כל, החוק מחייב את הממשלה לקבוע יעדים ארוכי טווח, להפחתת סך פליטות גזי החממה הנפלטות משיטחה ומפרט רשימה של שיקולים על הממשלה לשקול בעת ההחלטה על היעדים. בנוסף לכך, החוק קובע כי עד שנת 2030 ישראל תפחית בלפחות 40% את פליטות גזי החממה, 50% לפחות מייצור החשמל עד זו יופק מאנרגיות מתחדשות, צריכת החשמל תצומצם לכל הפחות בשיעור של 17% ביחס לצריכת החשמל הצפויה בשנת 2030, לפי תרחיש עסקים כרגיל ושיעור הנסועה הפרטית יצומצם לכל הפחות בשיעור של 20%, ביחס לנסועה הצפויה בשנת 2030 לפי תחזית עסקים כרגיל והמגמות לשנת 2015;

על סמך יעדים אלו, הצעת החוק מחייבת את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי החממה. התוכנית לפי המוצע, תהיה פתוחה להערות הציבור ופעם בשנה יתקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בו תבחן השפעתה של התוכנית על השגת היעדים שנקבעו לפי חוק זה. הצעת החוק  גם מסדירה את התהליך לקביעת “קו הבסיס” של סך פליטות גזי החממה, שלפיו תימדד ההשפעה של התוכנית. בנוסף לאלו, כדי שהתוכנית תוכל באמת לצאת לפועל ולהיות אפקטיבית, מוצע בהצעה לקבוע כי אחת לשנה, הממשלה תקבע תקציב לתוכנית במסגרת  התקציב השנתי.

בנוסף לתוכנית האמורה שמטרתה להוביל להפחתת פליטות גזי החממה, החוק מחייב את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להיערכות למשבר האקלים. עבור קביעת התוכנית מוצע בהצעת החוק לחייב את המשרד להגנת הסביבה להגדיר את איום הייחוס האקלימי, ואת תרחיש הייחוס האקלימי המצרפי. היום, לא קיימת הגדרה של האיומים האפשריים על ישראל בעקבות קרות ממשבר האקלים ומיותר וכן לא קיימת הערכה של  התרחישים שאיומים אלו עלולים להוביל להם. תרחישים כגון בצורת קשה ופגיעה בביטחון התזונתי, הצפות בשל סופות קיצונית או עליית גובה פני הים, פגיעות בריאותית רבות באוכלוסייה בעקבות גל חום או קור קיצוני.  החוק כאמור מחייב לזהות ולהגדיר את האיומים ואת התרחישים האפשריים. בנוסף, החוק מחייב כל משרד ממשלתי לגזור את תרחיש הייחוס הרלוונטי לנושאים שתחת אחריות משרדו.

על סמך כל תרחישי הייחוס שיקבעו, מוצע בהצעת החוק לחייב את השר להגנת הסביבה לגבש תוכנית לאומית רב שנתית שתכלול בין היתר פעולות שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות צריכות לבצע והערכה תקציבית למימוש הפעולות. כמו בתוכנית הלאומית להפחתת גזי החממה, גם לגבי תוכנית זו מוצע לקיים אחת לשנה דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ולבחון את השפעתה. הצעת החוק גם קובעת כי יש לתקצב את התוכנית במסגרת התקציב השנתי.

כדי להעריך את ההשפעות והאיומים האפשריים של משבר האקלים על המדינה ותושביה ומצד שני לזהות את הכלים והאפשרויות העומדות בפני קובעי המדיניות להיערך אליו מחד גיסא ולפעול למניעתו על הפחתת פליטות גזי החממה מאידך גיסא, נדרשת עבודה מקצועית רבה. לכן מעבר לכל האמור וכדי להצליח להוציא לפועל את האמור, בהצעת החוק נקבעה חובה להקים וועדת מומחים מייעצת אינטר- דיסציפלינארית,  שתוכל לסייע ולייעץ לממשלה בקביעת היעדים והתוכניות וכן תנגיש מידע רלוונטי לכנסת ולציבור כדי להבין, לפקח ולבקר את הפעולות.

שאלות ותשובות נפוצות

למה חוק אקלים לישראל הכרחי כעת?
רק חוק ייצר מסגרת ויעדים לכלל משרדי הממשלה.
רק חוק יהיה עמיד בפני תהפוכות פוליטיות ויחייב את כל הקשת הפוליטית.
רק חוק יאותת למשק על כוונות הממשלה והמדינה.

חוק אקלים לישראל, ייתן מסגרת חוקית קבועה ויציבה שתאפשר למדינה לפעול באופן מיטבי לצמצום הפליטה של גזי החממה. זאת לצד תכנון וביצוע פעולות של היערכות להשלכותיו של משבר האקלים. החוק מבקש לתת את הכלים הנדרשים לממשלה לביצוע פעולות אלו ולהכווין את אופן פעולות. חוקי אקלים הדומים להצעת חוק זו, כבר נקבעו ברוב מדינות ה-oecd (אנגליה, גרמניה צרפת דנמרק ועוד…).

החוק שניסחנו באדם טבע ודין, מחייב את הממשלה לקבוע יעדים ארוכי טווח, להפחתת סך פליטות גזי החממה הנפלטות משטחה ומפרט רשימה של שיקולים על הממשלה לשקול בעת ההחלטה על היעדים.

מהם יעדי החוק?
החוק קובע יעד של נייטרליות פחמנית עד 2050 לישראל וכי עד שנת 2030 ישראל תפחית בלפחות 40% את פליטות גזי החממה. 50% לפחות מייצור החשמל עד אז יופק מאנרגיות מתחדשות, צריכת החשמל תצומצם לכל הפחות בשיעור של 17% ביחס לצריכת החשמל הצפויה בשנת 2030. שיעור הנסיעות במכוניות פרטיות יצומצם בשיעור של 20%, לפחות.

על סמך יעדים אלו, הצעת החוק מחייבת את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי החממה.

תקצוב החוק קריטי להצלחתו. החוק יחייב את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להיערכות למשבר האקלים. כדי שהתוכנית תהיה אפקטיבית, יש לקבוע כי אחת לשנה הממשלה תקבע תקציב לתוכנית במסגרת התקציב השנתי.

על פיה יחוייב המשרד להגנת הסביבה להעריך ולהגדיר את התרחישים השונים ולהתייחס למצב חירום אקלימי.

היום לא קיימת הגדרה של האיומים האפשריים על ישראל.

החוק ידרוש ממשרדי הממשלה לייצר שיתופי פעולה יעודיים לנושא משבר האקלים בתחומי התחבורה, אנרגיה, הגנת הסביבה ביטחון וכן מנהל התכנון. על השר להגנת הסביבה יהיה לגבש תוכנית לאומית רב שנתית שתכלול בין היתר פעולות שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות צריכות לבצע והערכה תקציבית למימוש הפעולות.

בהצעת החוק נקבעה חובה להקים וועדת מומחים מייעצת שתסייע ותייעץ לממשלה בקביעת היעדים והתוכניות וכן תנגיש מידע רלוונטי לכנסת ולציבור כדי להבין, לפקח ולבקר את הפעולות.

למה לדבר על משבר אקלים בתקופה של קורונה?
הקורונה היא המגיפה העולמית המעידה על הנזקים שעלול להסב משבר האקלים!

כמו שראינו שחוסר המוכנות במערכת הבריאות המורעבת עלה בחיי אדם ובמיליארדים רבים כך עלול לקרות במידה וישראל תמשיך להתעלם מהמשבר ונזקיו כפי שהיא עושה עד היום.

כל ההערכות מראות כי קיומו והחמרתו של משבר האקלים יביא איתו חשיפה גדולה יותר למזיקים חדשים, מחלות ומגיפות.

אז למה משבר האקלים כל כך משמעותי למדינה קטנה כמו ישראל?

פנים
עבור מדינת ישראל משבר האקלים נושא איומים ייחודיים-אקלים מדברי, צפיפות אוכלוסין ומצב בטחוני-אסטרטגי.

חקלאות-בצורת שתשפיע על יבול ירקות ופירות ועלולה לפגוע בביטחון התזונתי בישראל

משק המים: התחזיות מדברות על ירידה של 25 אחוזים בכמות הגשמים ועם זאת- גשמים אלימים יותר היוצרים הצפות ושיטפונות.

התחממות גלובלית: על פי התחזיות עד שנת 2050  מזג האוויר יתחמם ב2- מעלות ויביא לעליית גובה פני הים ולהצפת ערי חוף.

חוץ ואסטרטגיה
מהגרי אקלים-חוסר היציבות האזורית מהווים איום בטחוני אסטרטגי משמעותי הכולל מאבקים על משאבים.

הידלדלות משאבי הטבע במזרח התיכון.

איך ישראל מתייחסת לביטחון שלה – הגיע הזמן לשנות את הנרטיב
נושא המניעה וההערכות צריך להיות בראש מעייניה של ממשלת ישראל.

ישראל אמנם שותפה למהלכים הבינלאומיים אולם מהלכים אלו בזירה הבינלאומית אינם מספקים וישראל נדרשת לבצע צעדים נוספים רבים ומשמעותיים כדי להצליח לחולל שינוי במציאות האקלימית הקיימת.