נפט

הפקת נפט מסחרית, מהווה סיכון ממשי לזיהום מקורות מים וקרקעות
תעשיית הנפט נחשבת לאחת התעשיות המזהמות בעולם ועלולה להשפיע ללא היכר על האדם והסביבה. הפקת אנרגיה מנפט סותרת מאמצים בתחום האנרגיות המתחדשות ופעילות להפחתת פליטות גזי החממה.

שחברות פרטיות שמעוניינות רק ברווחים יוזמות קידוחי נפט באזורים שונים במדינה, כשטובת הציבור והסביבה אינן לנגד עיניהן.

בימים אלו מבצעת חברת אפק קידוחי ניסיון להפקת נפט ברמת הגולן. השטח בו מתבצעים הקידוחים הוא שטח בעל חשיבות סביבתית גבוהה בעיקר בשל הגדרתו כאזור בעל רגישות המים הגבוהה ביותר בישראל, בשטח מאות מעיינות, נחלים ומאגרי מי תהום המובילים ברובם הגדול לכנרת או משמשים את ממלכת ירדן. בתחומו של שטח קידוחי הנפט מצויים שטחי יערות, שמורות טבע, נחלים רבים, ביניהם יהודיה, זוויתן, דליות, גלבון ואל-על, המזרימים מימיהם לכנרת והוא עשיר באתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים ובמגוון רחב של בעלי חיים, הכולל בתי גידול מיוחדים, כולל כשליש ממספר מיני היונקים בארץ. לא בכדי משמש האזור כמוקד תיירותי מרכזי עבור תושבי המדינה ותושבי חוץ וחלקים ניכרים ממנו משמשים ומיועדים לחקלאות. שני תחומי פעילות אלו חקלאות ותיירות, מהווים משאבים חיוניים ומקורות הכנסה משמעותיים ביותר עבור הגולן כולו ומעוגנים במדיניות התכנון ובתכניות המתאר הרלוונטיות לאזור.

הכנסת תעשיית נפט לאזור עלולה לשנות את רמת הגולן לבלי הכר, שכן משמעותה הפיכתו לאזור תעשייתי, רווי כבישים, כלי רכב, מכליות, חומרים מסוכנים, רעש וזיהום אוויר (עקב פליטה של תחמוצת גופרית כתוצאה מההפקה, עקב פליטות של מנועי הדיזל המשמשים את מכונות הקידוח ועוד) וכמובן לשינוי בנוף הפתוח המהווה אבן שואבת לתיירות במקום. כל אורח החיים עלול להשתנות. קידוחי הנפט באזור מיושב וצפוף כמו הגולן, עשויים לפגוע בסביבה, ביישובים, במים, בחקלאות ובתיירות.

מדינת ישראל לא תרוויח מכך עצמאות אנרגטית ותהפוך למעצמת נפט, שכן כמות הנפט שייתכן ויימצא לא באמת תעניק פתרון למשק האנרגיה בישראל. את 5% מתצרוכת האנרגיה שלכאורה ניתן יהיה לספק מהנפט ברמת הגולן, ניתן היה להמיר באנרגיה מתחדשת, שאינה חד־פעמית ואינה מזהמת. המרוויחים היחידים מקידוחי הנפט הם איילי הון אמריקאים שייהנו מהרווחים שבמכירת הנפט וישאירו אותנו עם זיהום האוויר ועם רמת גולן חרבה ותעשייתית. למרבה האבסורד, תהליך חיפושי הנפט והפקת הנפט בישראל מוסדר בחוק מיושן משנת 1955, ללא מדיניות מסודרת מצד המדינה, כך שנוצר מצב שחברות פרטיות כמו ‘אפק’, אשר מטרתן העיקרית היא עשיית רווחים, יוזמות קידוחי נפט באזורים שונים במדינה, מציגות תמונה לפיה ישראל עתידה להפוך למעצמת נפט וכל זאת תוך שהן אינן רואות לנגד עיניהן את טובת הציבור והסביבה.

לתעשיית הנפט אשר נחשבת לאחת התעשיות המזהמות בעולם, השפעות מרחיקות לכת על האדם והסביבה. בהתאם להבנה זו, אימצה לאחרונה ממשלת ישראל תכנית להפחתת פליטות גזי חממה שמקורם בתעשיית הנפט. הפקת אנרגיה ממקורות שאינם מתחדשים מנוגדת למדיניות הממשלתית ולמעשה סותרת מאמצים ראויים שממשלת ישראל מקדמת בתחום האנרגיות המתחדשות ופעילות נחושה להפחתת פליטות גזי החממה. טיפוח התלות בדלקים פחמימניים, מהווה סכנה לבריאות הציבור ולמערכת האקולוגית, ואינה מהווה בסיס לעצמאות אנרגטית בת קיימא. על כן, המאבק נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן אינו מאבק של תושבים מקומיים, אלא מאבק ציבורי ארצי, אליו התגייסו כל ארגוני הסביבה הארציים בישראל וזכה לתמיכת המשרד להגנת הסביבה.

הפקת נפט מסחרית, מהווה סיכון ממשי לזיהום מקורות המים באזור. גם כאשר מדובר בהפקה קונבנציונאלית, היא כרוכה בסיכונים רבים של מעבר גזים, נפט ותוצריו, והחומרים בהם נעשה שימוש במסגרת הפקת הנפט בין שכבות הקרקע למי התהום. מחקרים רבים שנעשו מראים כי בכול המדינות בהם בוצעו קידוחי גז ונפט, נמצאו תקלות ודליפות בבארות שנקדחו. חלק מהמחקרים מדווחים על עשרות עד מאות תקריות של זיהום מי תהום, בעיקר עקב כשלים ב”מליטה” של קדח הצינור המוחדר לקרקע, ושל קדח הבאר והכיסוי. הכשלים נובעים מהתכווצות ושינויים בקרקע או בכשל של המלט לאורך זמן. כמו כן, הראו מחקרים כי בארות נפט וגז מפתחות דליפות גז לאורך המליטה של בור הקידוח שנים לאחר שההפקה הסתיימה, והבאר נסגרה או ננטשה.

הכרזות החברה על תגליות הנפט בגולן מהוות מיצג שווא המסתיר תמונה מורכבת בהרבה לפיה אין כלל ודאות כי החברה תוכל להוציא את הנפט מבטן האדמה. על מנת להפיק נפט יהיה על החברה לפעול בשיטות לא קונבנציונליות אשר נמצאו כשנויות במחלוקת, כמו שיטת הסידוק ההידראולי אשר מביאה להגדלת כושר ההפקה של נפט וגז באמצעות החדרת כימיקלים לבטן האדמה ופיצוצים תת קרקעיים. ע”פ חוות דעת של גיאולוגים ומדענים וע”פ ממצאי חברת אפק עצמה, הנפט המצוי ברמת הגולן אינו נמצא ב”מאגר” נפט, אלא בתוך סלע המקור בו הוא נוצר. מכאן שמדובר בהפקת נפט “בלתי קונבנציונאלית” המחייבת לנקוט בטכנולוגיות שונות שיסייעו לשאוב את הנפט מתוך הסלע.