איום הבנייה מעל חוף בצת המצוי מדרום לראש הנקרה, ככל הנראה, יוסר בעקבות הנחיית מינהל מקרקעי ישראל לנהל משא ומתן עם היזמים ובעלי הקרקע במטרה להשיב את החוף לבעלות ציבורית. “מדובר בשינוי מגמה מבורך בהתנהלות מנהל מקרקעי ישראל בשמירה על השטחים הפתוחים ובפרט בשמירה על הסביבה החופית בישראל”, מסביר עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל ‘אדם טבע…
תעריף המים עולה בפעם השלישית בתוך שנה. המדינה מתפילה יותר מים ואת המחיר משלם ציבור הצרכנים. חידוש ההפקה ממי התהום תאפשר להוזיל את מחיר המים וגם להחזיר למים מינרלים חיוניים שנעדרים ממנו. בראשון ביולי התייקרו מחירי המים שוב, בפעם השלישית בתוך תקופה של 12 חודשים. מחירי המים עולים כי המדינה רוכשת יותר ויותר מים מותפלים….
ממצאים קשים: רבע מבארות המים בישראל מזוהמות. מאות מוקדי זיהום הולכים ומתפשטים במי התהום והמדינה לא עושה כמעט דבר לעצור את התופעה. נכון, 80 אחוז ממי השתייה בישראל מותפלים כיום, אבל דוח של ארגון “אדם טבע ודין” מזהיר מפני ההשלכות של הזנחת הבארות: המים המותפלים יקרים יותר, בריאים פחות ובמצב שבו ייפגעו מתקני ההתפלה בשעת…
בעקבות הליקויים החמורים שנתגלו לאחרונה במספר מתקני התפלה ולקראת חג שבועות דו”ח חדש שהוציא אדם טבע ודין ממפה כמה מהבעיות העיקריות במשק המים ובראשם הזנחה רבת שנים של מאות בארות מי התהום בישראל אשר עומדות מזוהמות ואסורות לשתייה. מי התהום, המים האסטרטגיים של מדינת ישראל, הם עתודות המים של תושבי ישראל בשעת חירום. בשגרה, מי…
200 בארות טבעים הוצאו מכלל שימוש בשנים האחרונות וישראל עברה לשתות מים מותפלים, אבל לצד היתרונות, הולכת ומתחוורת הבעייתיות שבהישענות על מקור מים מלאכותי בניהול חברה פרטית תלונות של תושבי חולון על מים חומים בברזים, הובילו לגילוי של אנשי מקורות על המניפולציה, לכאורה, שערכו מפעילי מתקן ההתפלה שורק במים. על פי התמונה המתחוורת, מתקן ההתפלה בשורק…
דוח חדש של עמותת “אדם טבע ודין” חושף את תרומתנו המפוקפקת לזיהום הפלסטיק הגלובלי, שכ-10 מיליון טונות ממנו מוצאים את דרכם לאוקיינוס מדי שנה. דוח חדש של עמותת “אדם טבע ודין” חושף כי בישראל מוציאים האזרחים מדי שנה כ־2 מיליארד שקל על כלים חד־פעמיים. החיבה המוגזמת להמצאה שמייתרת את מדיח הכלים יוצרת אסון אקולוגי, ולהבדיל…
תוך עשר שנים הפכו המים המותפלים למקור המים העיקרי למי שתייה בישראל. כיצד כל זה משפיע על איכות המים שאנחנו מקבלים? בישראל פועלים היום 56 תאגידי מים, המספקים שירותי מים וביוב למרבית אוכלוסיית ישראל. בהתאם, הם הצרכן המרכזי של מים שפירים, מתוקים, בישראל. כל תאגיד אחראי על אספקת המים ועל טיפול בשפכים בגבולות הגזרה שלו, ומחויב בביצוע בדיקות…
בישראל מאות אתרים עם זיהום מוקדי במי התהום. בחלק מהמקרים הזיהום התפשט למרחקים גדולים מהמוקד והביא לפגיעה בנפחים משמעותיים של האקוויפר ולסגירה של עשרות קידוחים להפקת מים. בנוסף, זיהום מרחבי בניטרטים וכלורידים שהמקור להם הוא בזליגה של עודפי דשנים משדות חקלאיים, הביא לסגירה של מאות קידוחים להפקת מים. הפגיעה ביכולת הפקת מי התהום מוערכת בעשרות…
לחסוך במים זה חשוב, אבל יותר חשוב לשמור על העתודות: מי התהום רננה רז קוראת לנו בתקופה האחרונה לחסוך במים. “ישראל מתייבשת” – זה הקמפיין הממשלתי שאי אפשר לברוח ממנו. אז כן, לחסוך במים זה חשוב, אבל המדינה מסתירה מאיתנו בקמפיין הזה את הבעיה האמיתית, את הרשלנות שלה בשימור עתודות המים של ישראל: מי התהום….
גשמי סוף השבוע העשירו במעט את מי התהום בישראל, אלא ש-365 מהמאגרים מזוהמים. רשות המים: “יש סכנה רק בחלק קטן מהמוקדים” אחרי קמפיין “ישראל מתייבשת” והסערה בסוף השבוע שהורידה מאות מילימטרים של גשם, מתברר שדווקא המדינה עצמה אינה ממלאת את חלקה במאמץ המשותף להצלת משק המים ומתעכבת בשיקום מי התהום המזוהמים. לאחרונה פירסמה רשות המים…
המלחמה הזאת כוללת אינטרסים כלכליים בשווי של מאות מיליוני שקלים ויש לה השלכות גדולות על איכות הסביבה שלנו: האם נתוני המיחזור הרשמיים של בקבוקי הליטר וחצי מנופחים בכוונה? דוח חדש ומקיף חושף הטיות לכאורה בשיטת המדידה, טוען כי ישראל מפגרת משמעותית אחרי העולם ברמת המיחזור ומאשים את המדינה בעצימת עיניים ובכניעה ללחצים של חברות המשקאות…
בחודש יוני 2017 קרסה בריכה פסולת תעשייתית – שפכים חומציים – של מפעל רותם אמפרט ופגעה מאוד בנחל אשלים. האסון הזה, שבנס לא הביא למותם של מטיילים, הוביל אותנו לבדוק לעומק מה מתרחש במקום. להפתעתנו, גילינו שההפעלה של בריכות השפכים נעשית בניגוד לחוקי הבנייה, ובניגוד לתכנית שאושרה. לכן יצאנו במאבק משפטי ממושך, עד שהגענו להישג…
חייבים לשקם את מי התהום, וחייבים לעשות זאת כבר היום. מה מצב הזיהום כיום? מרבית מי השתייה בישראל הם מים “מיוצרים”- מי ים מותפלים. תכנית רשות המים להקמת שני מתקני התפלה נוספים והמשך מגמת החיבור של עוד ישובים לצנרת הארצית שמובילה את המים המותפלים, תביא לתלות גדולה יותר של המדינה במתקני ההתפלה בשנים הבאות. למרות…
בסוף אוגוסט, כשכולנו שקועים בחופש הגדול, בשקט בשקט אישרה הממשלה תדריך חדש שקובע מהם השטחים העירוניים הפתוחים הנדרשים בערים. במקום להרחיב את הגינות, להוסיף עוד פארקים וריאות ירוקות – הפלא ופלא – מאשרת הממשלה הנחיות חדשות שקובעות שבשכונות חדשות, ניתן להכליל גם תעלות, מדרכות ומאגרי מים (!) כשטחים פתוחים, ואילו בשכונות התחדשות עירונית, כלל אין…
אדם טבע ודין מייחלת ופועלת שנים רבות לקידום משק אנרגיה בר קיימא בישראל, ובכלל זה ייצור חשמל בעיקר מאנרגיות מתחדשות (כגון שמש ורוח), התייעלות אנרגטית שתמנע את הצורך בהקמת תחנות כוח מיותרות וחדירה מסיבית של טכנולוגיות אגירה, יחד עם מאבק עיקש לצמצום זיהום האוויר במדינת ישראל. ככלל, אין כל מקור אנרגיה מושלם אשר לו יתרונות…
הגשנו השבוע את התייחסותנו לדו”ח הביניים של הצוות לעניין פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, שעל הקמתו אנו מברכים. הבחירה להסדיר את הנושא החשוב הזה מבעוד מועד, מאפשרת דיון ציבורי רחב לפני קבלת החלטות בלתי הפיכות לגבי עתידו של פלא הטבע הנמוך בעולם. דו”ח הביניים לשימוע ציבורי מחודש מאי 2018, משקף עבודה…
ביום ראשון, ה-3 ביוני, תעלה הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון) (הוראת שעה), התשע”ח–2018 ( פ/5318/20). כיצד הצעת החוק תגן על האינטרס של הציבור בחופים? בשנת 2004 עבר חוק החופים, שאוסר על בנייה בחופים. החוק מעולה, אבל יש לו בעיה אחת מאוד משמעותית: תכניות בנייה שאושרו לפני שנת 2004 יוכלו לצאת לפועל. מדובר בעשרות…
בסוף החודש חייב השר להגנת הסביבה זאב אלקין להכריע אם יוטל פיקדון על מכלי משקה גדולים (בקבוקי 1.5 ליטר, לדוגמא), ממש כמו הפיקדון שקיים היום על המכלים הקטנים (כמו בקבוקי חצי ליטר). במהלך דיונים בעתירה שהגשנו כדי לגרום לשר להכריע בנושא (למרות שהחוק מחייב זאת), נמסר לבית המשפט שעד סוף חודש מרץ יוכן דוח על…
מדו”ח של אדם טבע ודין עולה כי ישנם עשרות קילומטרים רבועים של מי תהום מזוהמים מפעילות תעשייתית, הפרוסים על פני 50 אתרים גדולים. נפח המים המזוהמים מוערך בכ-2 מיליארד מ”ק. ברשות המים אמרו נערכת פעילות שיקום בעשרה אתרים. קראו את הכתבה המלאה.
המאבק על עמק ססגון, אחד האזורים היפיפיים והבראשיתיים ביותר בארץ, , שקצר הצלחות רבות, ממשיך להתנהל כיום בין כותלי ביהמ”ש ובוועדות התכנון. כעת, אנו מצויים בעצומו של הליך משפטי נוסף שנועד למנוע נזק עצום ובלתי הפיך לאזור ייחודי זה, כתוצאה מפרויקט המלונאות העתידי, שעדיין מאיים על העמק הקסום. אבן דרך ראשונה להצלת ססגון – דיון…