דוח חדש של עמותת “אדם טבע ודין” חושף את תרומתנו המפוקפקת לזיהום הפלסטיק הגלובלי, שכ-10 מיליון טונות ממנו מוצאים את דרכם לאוקיינוס מדי שנה. דוח חדש של עמותת “אדם טבע ודין” חושף כי בישראל מוציאים האזרחים מדי שנה כ־2 מיליארד שקל על כלים חד־פעמיים. החיבה המוגזמת להמצאה שמייתרת את מדיח הכלים יוצרת אסון אקולוגי, ולהבדיל…
תוך עשר שנים הפכו המים המותפלים למקור המים העיקרי למי שתייה בישראל. כיצד כל זה משפיע על איכות המים שאנחנו מקבלים? בישראל פועלים היום 56 תאגידי מים, המספקים שירותי מים וביוב למרבית אוכלוסיית ישראל. בהתאם, הם הצרכן המרכזי של מים שפירים, מתוקים, בישראל. כל תאגיד אחראי על אספקת המים ועל טיפול בשפכים בגבולות הגזרה שלו, ומחויב בביצוע בדיקות…
אדם טבע ודין מייחלת ופועלת שנים רבות לקידום משק אנרגיה בר קיימא בישראל, ובכלל זה ייצור חשמל בעיקר מאנרגיות מתחדשות (כגון שמש ורוח), התייעלות אנרגטית שתמנע את הצורך בהקמת תחנות כוח מיותרות וחדירה מסיבית של טכנולוגיות אגירה, יחד עם מאבק עיקש לצמצום זיהום האוויר במדינת ישראל. ככלל, אין כל מקור אנרגיה מושלם אשר לו יתרונות…
בישראל מאות אתרים עם זיהום מוקדי במי התהום. בחלק מהמקרים הזיהום התפשט למרחקים גדולים מהמוקד והביא לפגיעה בנפחים משמעותיים של האקוויפר ולסגירה של עשרות קידוחים להפקת מים. בנוסף, זיהום מרחבי בניטרטים וכלורידים שהמקור להם הוא בזליגה של עודפי דשנים משדות חקלאיים, הביא לסגירה של מאות קידוחים להפקת מים. הפגיעה ביכולת הפקת מי התהום מוערכת בעשרות…
לחסוך במים זה חשוב, אבל יותר חשוב לשמור על העתודות: מי התהום רננה רז קוראת לנו בתקופה האחרונה לחסוך במים. “ישראל מתייבשת” – זה הקמפיין הממשלתי שאי אפשר לברוח ממנו. אז כן, לחסוך במים זה חשוב, אבל המדינה מסתירה מאיתנו בקמפיין הזה את הבעיה האמיתית, את הרשלנות שלה בשימור עתודות המים של ישראל: מי התהום….
גשמי סוף השבוע העשירו במעט את מי התהום בישראל, אלא ש-365 מהמאגרים מזוהמים. רשות המים: “יש סכנה רק בחלק קטן מהמוקדים” אחרי קמפיין “ישראל מתייבשת” והסערה בסוף השבוע שהורידה מאות מילימטרים של גשם, מתברר שדווקא המדינה עצמה אינה ממלאת את חלקה במאמץ המשותף להצלת משק המים ומתעכבת בשיקום מי התהום המזוהמים. לאחרונה פירסמה רשות המים…
המלחמה הזאת כוללת אינטרסים כלכליים בשווי של מאות מיליוני שקלים ויש לה השלכות גדולות על איכות הסביבה שלנו: האם נתוני המיחזור הרשמיים של בקבוקי הליטר וחצי מנופחים בכוונה? דוח חדש ומקיף חושף הטיות לכאורה בשיטת המדידה, טוען כי ישראל מפגרת משמעותית אחרי העולם ברמת המיחזור ומאשים את המדינה בעצימת עיניים ובכניעה ללחצים של חברות המשקאות…
בחודש יוני 2017 קרסה בריכה פסולת תעשייתית – שפכים חומציים – של מפעל רותם אמפרט ופגעה מאוד בנחל אשלים. האסון הזה, שבנס לא הביא למותם של מטיילים, הוביל אותנו לבדוק לעומק מה מתרחש במקום. להפתעתנו, גילינו שההפעלה של בריכות השפכים נעשית בניגוד לחוקי הבנייה, ובניגוד לתכנית שאושרה. לכן יצאנו במאבק משפטי ממושך, עד שהגענו להישג…
חייבים לשקם את מי התהום, וחייבים לעשות זאת כבר היום. מה מצב הזיהום כיום? מרבית מי השתייה בישראל הם מים “מיוצרים”- מי ים מותפלים. תכנית רשות המים להקמת שני מתקני התפלה נוספים והמשך מגמת החיבור של עוד ישובים לצנרת הארצית שמובילה את המים המותפלים, תביא לתלות גדולה יותר של המדינה במתקני ההתפלה בשנים הבאות. למרות…
בסוף אוגוסט, כשכולנו שקועים בחופש הגדול, בשקט בשקט אישרה הממשלה תדריך חדש שקובע מהם השטחים העירוניים הפתוחים הנדרשים בערים. במקום להרחיב את הגינות, להוסיף עוד פארקים וריאות ירוקות – הפלא ופלא – מאשרת הממשלה הנחיות חדשות שקובעות שבשכונות חדשות, ניתן להכליל גם תעלות, מדרכות ומאגרי מים (!) כשטחים פתוחים, ואילו בשכונות התחדשות עירונית, כלל אין…
הגשנו השבוע את התייחסותנו לדו”ח הביניים של הצוות לעניין פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, שעל הקמתו אנו מברכים. הבחירה להסדיר את הנושא החשוב הזה מבעוד מועד, מאפשרת דיון ציבורי רחב לפני קבלת החלטות בלתי הפיכות לגבי עתידו של פלא הטבע הנמוך בעולם. דו”ח הביניים לשימוע ציבורי מחודש מאי 2018, משקף עבודה…
ביום ראשון, ה-3 ביוני, תעלה הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון) (הוראת שעה), התשע”ח–2018 ( פ/5318/20). כיצד הצעת החוק תגן על האינטרס של הציבור בחופים? בשנת 2004 עבר חוק החופים, שאוסר על בנייה בחופים. החוק מעולה, אבל יש לו בעיה אחת מאוד משמעותית: תכניות בנייה שאושרו לפני שנת 2004 יוכלו לצאת לפועל. מדובר בעשרות…
בסוף החודש חייב השר להגנת הסביבה זאב אלקין להכריע אם יוטל פיקדון על מכלי משקה גדולים (בקבוקי 1.5 ליטר, לדוגמא), ממש כמו הפיקדון שקיים היום על המכלים הקטנים (כמו בקבוקי חצי ליטר). במהלך דיונים בעתירה שהגשנו כדי לגרום לשר להכריע בנושא (למרות שהחוק מחייב זאת), נמסר לבית המשפט שעד סוף חודש מרץ יוכן דוח על…
מדו”ח של אדם טבע ודין עולה כי ישנם עשרות קילומטרים רבועים של מי תהום מזוהמים מפעילות תעשייתית, הפרוסים על פני 50 אתרים גדולים. נפח המים המזוהמים מוערך בכ-2 מיליארד מ”ק. ברשות המים אמרו נערכת פעילות שיקום בעשרה אתרים. קראו את הכתבה המלאה.
המאבק על עמק ססגון, אחד האזורים היפיפיים והבראשיתיים ביותר בארץ, , שקצר הצלחות רבות, ממשיך להתנהל כיום בין כותלי ביהמ”ש ובוועדות התכנון. כעת, אנו מצויים בעצומו של הליך משפטי נוסף שנועד למנוע נזק עצום ובלתי הפיך לאזור ייחודי זה, כתוצאה מפרויקט המלונאות העתידי, שעדיין מאיים על העמק הקסום. אבן דרך ראשונה להצלת ססגון – דיון…
דרשנו, התעקשנו – והנה זה קורה: פורסמו הנחיות חדשות למניעת הדברה ליד תלמידים. בשנים האחרונות הגיעו אלינו פניות רבות שעסקו בחשיפה של ילדים לחומרי הדברה בזמן שהיו בגני הילדים או בבתי הספר. עד היום, לא היו הנחיות או מגבלות ייחודיות לשימוש בחומרי הדברה ליד ילדים, אשר כידוע רגישים יותר ממבוגרים להשפעות הבריאותיות של חומרי ההדברה. …
במהלך שנת 2014 נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, שנועד לעודד טיפול סביבתי בפסולת האלקטרונית, אשר לה פוטנציאל זיהום לא מבוטל. במקביל, עלה באותה תקופה לכותרות מאבקם של תושבי מזרח לכיש כנגד זיהום האוויר אליו הם נחשפים כתוצאה משריפת פסולת אלקטרונית במספר כפרים באזור דרום הר חברון. המפגע הסביבתי-בריאותי הנקודתי בחבל לכיש…
כולנו גדלנו על הפתגם ‘תאכל פרי ותהיה לי בריא’. ואכן, ירקות ופירות הינם בריאים ומספקים מינרלים וויטמינים החשובים לגוף. עם זאת, כשאליהם מצטרפים שאריות של חומרי הדברה, שחלקם רעילים וחלקם משפיעים על המערכת ההורמונאלית של הגוף שלנו, אותו פרי או ירק ‘בריא’ הופך למזוהם ומסוכן. סקר ראשון מסוגו שערכו שרית כספי-אורון מהמחלקה המדעית שלנו ועו”ד…
הגנה על בריאות הציבור מפני השפעות של שאריות חומרי הדברה במזון היא הכרחית בכל מקום. בישראל הדבר נכון ביתר שאת לאור הצריכה המרובה של ירקות בדיאטה הממוצעת של ילדים ומבוגרים כאחד. הצריכה הגבוהה של פירות וירקות מגבירה את הצורך בשמירה על התוצרת החקלאית נקייה ממזהמים, באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור. לשם כך, חיוני לקבוע…
מתקן ההתפלה באשדוד לא מספק את כמות המים שהוא נדרש, ונראה שהוא יושבת לתקופה מסוימת לטובת תיקונים במתקן. מכיוון שכ-70% ממי השתייה שלנו מגיעים ממתקני התפלה, השבתה של מתקן התפלה, גם אם זמנית, עלולה להוביל למחסור במי שתייה. כל מתקן כזה עלול להיסגר בשל מגוון סיבות – אירועים ביטחוניים, זיהום במי הים או סגירה לצרכי…