הדברה

חומרים רעילים שמגיעים לצלחות האוכל של כל בית בישראל
אדם טבע ודין מקדמים רפורמה מקיפה אשר תאפשר האחדה ביחס לרישום כלל החומרים הפעילים ותכשירי ההדברה, תחייב ביצוע בדיקה מחודשת אחת לכמה שנים על פי מסוכנות החומר, לשם הגנה טובה יותר על בריאות הציבור ועל הסביבה.

מדינת ישראל מפקירה את הציבור בכל הנוגע לחומרי הדברה רעילים.

תחום הההדברה במרחב העירוני סובל מהיעדר מדיניות ברורה ואחידה של משרדי הממשלה, וכתוצאה מכך מחוסר פיקוח ואכיפה. בגלל שמדובר בחומרים שרשומים ע”י משרד החקלאות על פי חוק הגנת הצומח, הוא זה שאמור לפקח עליהם, אך בגלל שהשימוש בהם אינו לצרכים חקלאיים, המשרד אינו מבצע פעולות אכיפה ופיקוח. 

כך, הרשות המקומית מחליטה איך לרסס, באילו חומרים ומתי, כאשר אין הנחיות ברורות מלבד חומרים שנאסרו לשימוש לחלוטין. כתוצאה מכך, הציבור והסביבה חשופים לחומרי הדברה מסוכנים, שעלולים לפגוע בבריאותם. מי שעשוי להיפגע במיוחד הם תינוקות וילדים, לאור העובדה כי חשיפתם לחומרי הדברה משפיעה על גופם באופן ייחודי. 

אנשים וילדים חשופים לריסוס בפארקים, בגינות, במדרכות ואף בסמוך למוסדות חינוך. לעיתים ההדברה מבוצעת בזמן שהיית ילדים במקום, וזאת בניגוד לחוק ולהוראות שעל גבי תוויות התכשיר, ומבלי שניתנה כל הודעה לציבור.

בהיעדר אכיפה ופיקוח, יכולים להיווצר מקרים שבהם נעשה ריסוס בחומר הדברה אשר מחייב מניעת כניסה לאזור המרוסס ל-12 שעות, אך מבלי שנעשה גידור של השטח או הודעה המזהירה את הציבור מפני הריסוס שבוצע.

גם ריסוס בקרבת מוסדות חינוך אינו מוסדר באופן הדוק. אמנם ישנן הנחיות ומגבלות על ריסוס בקרבת מוסדות חינוך, אולם אין גוף מסודר שבאחריותו לפקח על ביצוע הנחיות אלו. 

אדם טבע ודין מקדמת הצעת חוק לטובת הסדרת נושא הריסוס העירוני, ופועלת יחד עם הרשויות המקומיות לטובת הפחתת הריסוסים בגינון ומעבר לגינון בר-קיימא.

רוצים להשפיע על מקבלי ההחלטות ולעצור את ההדברה במרחב העירוני? חיתמו על העצומה.

רוצים לקחת לקחת חלק פעיל במאבק? שילחו את המכתב הבא לרשות שלכם.

צפו בכנס הגנה על בריאות הציבור, גינון בר קיימא והפחתת השימוש בחומרי הדברה במרחב העירוני

בשיתוף הקרן לבריאות וסביבה, עיריית כפר סבא, שה”מ במשרד החקלאות, היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון ופורום ה-15.
דוברים: ד”ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה; איתי צחר, מנכ”ל עיריית כפר סבא; עו”ד טל גרנות ראש תחום בריאות וכימיקלים אדם טבע ודין; ברנדט באור מדענית בריאות וסביבה אדם טבע ודין; רונזה עמארה, שה”מ משרד החקלאות; הדס מרשל-ברוך, אקולוגית היחידה לאיכות הסביבה בשרון; מאיה קרבטרי, פורום ה-15; עירית מיואל, מנהלת מחלקת הגינון בכפר סבא; ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף חריש; דבי לרר, מתכננת נוף, יועצת לרשויות עיריות בקידום גינון בר קיימא במרחב הציבורי.

מפת הפחתת הריסוס בגינון ברשויות מקומיות

בשנים האחרונות אדם טבע ודין פועלת לטובת הפחתת ההדברה בגינון העירוני, ומעבר לגינון בר קיימא. במפה מוצגות הרשויות שנמצאות בתהליך של הפחתת ההדברה בגינון באמצעות קוטלי עשבים, וכאלו שהפסיקו לחלוטין.

רשויות מדבירות
רשויות בתהליך הפחתת הדברה
רשויות נקיות מהדברה

המפה מבוססת על עבודת הצוות המקצועי והמשפטי בארגון, ועל דיווחי התושבים בערים. מצאתם טעות? פנו אלינו כדי שנתקן.

חומרי הדברה במזון והגנה על ילדים ואוכלוסיות רגישות

התזונה הים התיכונית, הרווחת בישראל, מתאפיינת בפירות וירקות רבים, ונחשבת כיום לתזונה הטובה והבריאה ביותר. הישראלים הם אלופי צריכת הפירות והירקות בעולם. בישראל צורכים בממוצע כ-193 ק”ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק”ג לנפש באירופה ו-123 ק”ג לנפש בארה”ב. גם ביחס לפירות הצריכה הממוצעת לנפש בישראל גבוהה יחסית לעולם ועומדת על כ-190 ק”ג פירות לנפש לעומת 103 ק”ג באירופה וכ-111 ק”ג בארה”ב. מתוך סך ההוצאה החודשית על מזון בישראל, ההוצאה החודשית על ירקות ופירות היא סעיף ההוצאה הגבוה ביותר ועומד על 18 אחוז מסך הוצאות המזון לנפש- כ-147 ₪ בחודש לאדם. מדינת ישראל מתגאה בפירות ובירקות שלה – פלח משמעותי מענף הייצוא של ישראל הוא יצוא חקלאי. אך למרות נתוני הצריכה המעודדים של פירות וירקות, מדינת ישראל מפקירה את הציבור בכל הנוגע לחומרי ההדברה שנמצאים בפירות ובירקות – חומרים רעילים אשר בסופו של דבר מגיעים לצלחות האוכל של כל בית בישראל. מעבר לכך, ילדים בישראל חשופים לשאריות חומרי הדברה אף יותר מן המבוגרים.

ילדים ופעוטות רגישים יותר להשפעתם של חומרי הדברה. מערכות הגוף שלהם נמצאות בשלבי התפתחות, והחשיפה לחומרים מסוכנים במהלך חלונות התפתחות אלו עלולה להגביר את הרעילות של אותם חומרים ולהשפעות ארוכות טווח על בריאותם של ילדים ותינוקות. משמעותה של רגישות מוגברת זו היא כי רמת חשיפה שנחשבת לבטוחה עבור מבוגרים, עלולה לפגוע בבריאותם של ילדים.

בנוסף, מעבר לרגישותם המוגברת, ילדים חשופים גם למינון גבוה יותר של חומרי הדברה שנמצאים במזון. חשיפה זו נובעת מן העובדה שילדים אוכלים כמות גדולה יותר ביחס למשקל גופם וכן כתוצאה מכך שהרגלי התזונה שלהם שונים, דבר המאופיין בנטייה לצרוך מגוון קטן יותר של מאכלים ביחס למבוגרים.

 נכון להיום, הערכת הסיכונים שמתבצעת בישראל על מנת לקבוע את הרמות המקסימאליות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון (MRL’s), נעשית מבלי להתייחס באופן ייחודי לקבוצות רגישות במיוחד, כמו ילדים, או לסיכון הבריאותי הייחודי הנשקף להם. עד לאחרונה, אומדן צריכת המזון אשר עמד בבסיס הערכות הסיכונים מחומרי הדברה במזון נלקח מנתונים של שיווק מזון (סל המזון), מהם חושב הממוצע הלאומי של צריכת מזון לנפש, ולא מנתונים של הרגלי צריכה בפועל וכך לא נלקחו בחשבון ההבדלים בדפוסי הצריכה של ילדים לעומת מבוגרים. מכאן עולה הצורך לבצע הערכת סיכונים אשר לוקחת בחשבון את ההבדלים הללו, קרי, להתייחס באופן ספציפי לאוכלוסיות רגישות במיוחד, כגון ילדים, לדפוסי החשיפה השונים, ולהשפעות השונות על קבוצות אלו.

בנוסף, בעת ביצוע הערכת הסיכונים יש להתחשב במכלול דרכי החשיפה של הציבור לחומרי הדברה בנוסף לחשיפה במזון: דרך מי השתייה, שימוש תברואי, מחשיפה לרחף של חומרי הדברה משדות חקלאיים ועוד. בד בבד, הערכת הסיכונים צריכה להתייחס לעובדה שחומרי הדברה רבים משפיעים על הגוף באופן דומה ופוגעים באותן מערכות בגוף באופן מצטבר.

חשוב לדעת, שבארה”ב ובאירופה, נושא זה מוסדר כבר שנים רבות בחקיקה, והרמות המקסימאליות של שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות נקבעות על בסיס הערכת סיכונים שלוקחת בחשבון ילדים ואוכלוסיות רגישות נוספות באופן ייחודי, ואשר בוחנת את הסיכון מחשיפה פוטנציאלית למאות סוגים שונים של חומרי הדברה במזון, ומכלל דרכי החשיפה.

על מנת להגן על הילדים בישראל ועל אוכלוסיות רגישות נוספות מפני חשיפה שאריות של חומרי הדברה בתוצרת חקלאית, ארגון אדם טבע ודין פועל לטובת קידום חקיקה שתשנה את שיטת הערכת הסיכונים בעת קביעת ערכי המקסימום של שאריות חומרי הדברה במזון, על מנת שיוכלו לספק הגנה גם לילדים ואוכלוסיות רגישות נוספות.

חוסר הסדרה וכפל סמכויות בתחום ההדברה

כיום, האחריות המיניסטריאלית בנושא תכשירי הדברה בישראל והחומרים הרעילים שמרכיבים אותם, נמצאת בסמכות של שלל גופים רגולטורים, בעלי סמכויות מקבילות. במצב החוקי הקיים בישראל נכון להיום, הסמכות לאישור ורישום חומרי הדברה, וגם תנאי השימוש בחומרים אלו, מוסדרים תחת חוקים שונים ומצויים תחת מספר גופים – משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. 

בכל הנוגע לתכשירי הדברה להגנת הצומח, הגוף האחראי הוא משרד החקלאות, אשר תפקידו לרשום את חומרי ההדברה, לבחון את חידוש רישומם בהתאם למידע חדש שקיים בשוק, לפקח על השימוש הנכון בתכשירים, בהתאם להוראות המופיעות על גבי תוויות התכשירים, ולוודא שרמת השאריות של חומרי ההדברה בתוצרת החקלאית אינה מעבר לרף המותר.

הצריכה הגבוהה של פירות וירקות בישראל מגבירה עוד יותר את הצורך בשמירה על התוצרת החקלאית נקייה מחומרי הדברה, ואולם, על אף הצריכה הגבוהה, בפועל, החריגות של חומרי הדברה במזון בארץ הן מהגבוהות בעולם (%11 בשנת 2016 לעומת פחות מ-%3 בעולם.)

הנושא של שאריות חומרי הדברה במזון, גם הוא מצוי תחת אחריות משותפת – משרד החקלאות אחראי על מה שקורה בשדה, עד להגעת התוצרת למשווק, ומכאן ואילך האחריות היא של משרד הבריאות. כפל הסמכויות והעובדה שאין משרד אחד מתכלל מוביל לכשלים רבים, כגון חוסר עקיבות מהשדה ועד הצלחת, חוסר פיקוח, חוסר תכנית אכיפה אחידה, ועוד. בנוסף, ישנו שימוש בחומרי הדברה מסוכנים בפארקים וגנים ציבורים, בסמוך למוסדות חינוך ולבתים, וזאת מבלי שיש אמצעים להגנה על הציבור, כגון פרסום המתריע מתי ניתן להיכנס לשטח שרוסס, או שמירה על מרחקי מגן מספקים. כל אלה מובילים לכך שהציבור חשוף לחומרי הדברה רעילים – באוכל, בגנים, מהאוויר ועוד.

לפיכך, יש צורך ברפורמה כוללת בתחום ההדברה, ובאסדרה רגולטורית, אשר תשווה את החובות על היצרנים, המשווקים, המוכרים, המדבירים, וגם על המדינה, לאלו הקיימים במדינות המפותחות בעולם, לשם הגנה על בריאות הציבור והסביבה.

על אף כל האמור לעיל, אין למשרד החקלאות תוכנית או מדיניות לאומית להפחתת השימוש בחומרי הדברה וזאת על אף התחייבותו להכנת תוכנית כזו עד לדצמבר 2017 . על תכנית זו לכלול בן היתר תמריצים לחקלאים, אשר יסייעו להם לעבור לשיטות הדברה חלופיות, ולהפחתת השימוש בחומרי הדברה.

אנו באדם טבע ודין מקדמים הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (הפחתת הסיכון מחומרי הדברה), התשע”ז-2017 שהונחה בכנסת, ושמטרתה להפחית את הסיכון הנובע משימוש בחומרי הדברה חקלאיים, והסדרת תחום ההדברה החקלאית, לרבות חיוב תכנית לאומית להדברה בת קיימא, כנהוג על פי חוק במדינות מתקדמות בעולם.

רישום חומרי הדברה

רישום חומרי ההדברה אף הוא נושא הנתון לסמכותם של כמה גופים, כתלות בתכלית התכשיר. כך, חוק הגנת הצומח והתקנות מתוכו מסדירים את רישומם של תכשירי הדברה המיועדים לשימוש חקלאי מצויים תחת אחריות משרד החקלאות, בעוד חוק חומרים מסוכנים וחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית עוסקים בכל הקשור לתכשירי הדברה המיועדים לשימוש תברואי ומצויים תחת אחריות המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, פקודת מחלות בעלי חיים והתקנות מתוכה עניינם תכשירי הדברה וטרינריים, המוסדרים תחת גוף אחר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ואילו הסמכות לרישום תכשירי הדברה המיועדים לשימוש על גוף האדם נתונה למשרד הבריאות.

 ריבוי הסמכויות בהליך הרישום מוביל לחוסר הלימה לעתים בתנאי הרישום של אותם חומרים פעילים לשימושים השונים, ואף למצבים שבהם חומר שנאסר לשימוש למטרה מסוימת, הותר לשימוש למטרה אחרת. מאחר וכיום אין מגבלות מכירה על מרבית החומרים, חוסר הלימה זה עלול להוביל לזליגה של שימוש בחומר עבור מטרה שלא שמה הוא אושר, ולסיכון בריאות הציבור או הסביבה.

פיצול סמכויות זה מקשה גם על ביצוע הערכת סיכונים מקיפה הכוללת את כלל דרכי החשיפה לחומרי הדברה, כגון חשיפה ברחף משדות חקלאיים, שאריות במזון, שימוש ביתי, שימוש לצרכי גינון במרחב הציבורי, שימוש על בעלי חיים ועוד, ועוד מקשה על פיקוח על שימוש ומכירת החומרים. לאור כפל הסמכויות והכאוס הרגולטורי, ומאחר שכבר אירעו אירועי הרעלות טראגיים אשר הובילו לפגיעות בנפש, הוחלט בתחילת שנת 2018, בעקבות עתירה לבג”צ של אדם טבע ודין, על הקמת ועדת מנכ”לים לצורך קיום רפורמה בתחום, אולם בפועל, וועדה זו אינה מתכנסת.

חובת אישור ורישום מחדש – רוויזיה

בישראל, אין חובה לבחינת רישום מחדש של חומרי הדברה שכבר מאושרים לשימוש, בשונה ממדינות אחרות בעולם, בהן קיימת חובה מכוח חוק לערוך בחינה מחודשת לחומרי ההדברה. לאחרונה החליט משר החקלאות לערוך בחינה מחדש (רוויזיה) לכ-50 חומרים באופן וולונטרי, אולם נראה כי מדובר על הליך חד פעמי, וכי חומרי הדברה רעילים אשר אינם כלולים ברשימה העדכנית של משרד החקלאות לבחינה מחדש, אינם צפויים לעבור בחינה מחדש. המשמעות היא שחומרים אשר נאסרו לשימוש/ אינם מאושרים לשימוש בעולם, עדיין יהיו מותרים לשימוש בארץ, כאשר רשימת החומרים שהוחלט לערוך עבורם בחינה מחדש, באופן וולונטרי כאמור, אינה נבחנת על פי מסוכנותו של החומר, אלא על פי הבחינה הפשוטה- אם הוא רשום באירופה או לא. כמו כן, בישראל אין קריטריונים לאיסור חומרים לרישום, בשונה מהרגולציה הקיימת בעולם.

 ראוי לציין, כי משרד החקלאות, האמון על אישור מחודש במסגרת הליך הבחינה המחודשת נוהג להכריע על פי שיקולים חקלאיים, הגוברים על שיקולים בריאותיים וסביבתיים. כך, במקרים בהם הגוף המקצועי המליץ לבטל חומר הדברה כזה או אחר עקב היותו מסוכן לבריאות או לסביבה, אבל לא קיים תחליף חקלאי, מחליט משרד החקלאות על פי האינטרס החקלאי, על פני האינטרסים המנוגדים.

רפורמה ברישום

אדם טבע ודין מקדמים רפורמה מקיפה בתחום הרישום, לרבות תיקוני חקיקה, אשר תאפשר האחדה של תנאי הרישום ושיטות העבודה ביחס לרישום כלל החומרים הפעילים ותכשירי ההדברה, תחייב ביצוע רוויזיות אחת לכמה שנים על פי קריטריונים ברורים כגון מסוכנות החומר, וזאת לשם הגנה טובה יותר על בריאות הציבור ועל הסביבה. כמו כן, הכנו מתווה לרפורמה ברישום, אשר יחייב תיקוני חקיקה ו/או הסדרים רגולטוריים חדשים. בין היתר, יידרש לתקן את חוק הגנת הצומח, חוק חומרים מסוכנים ופקודת מחלות בעלי חיים.

המלצותינו כוללות הקמת ועדה בין משרדית לרישום חומרי ההדברה, אשר תבחן את החומרים הפעילים עצמם, מתחתיה ישבו ועדות משנה לתכשירים, לפי ייעודם. עוד כוללות ההמלצות קביעת קריטריונים לפסילת חומרים לרישום, איסור רישום מחדש, קביעתם של החומרים כחומרים לשימוש מוגבל , חויוב ביצוע רוויזיות אחת ל-15 שנים או בעת קבלת מידע עדכני על חומר מסויים.

הרפורמה תשים דגש על יישום עקרון השקיפות ושיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות, ולהוביל לכך שהערכת הסיכונים מחשיפה לחומרי הדברה, אשר נערכת לצורך הרישום, תעמוד בקנה אחד עם השיטות הנהוגות במדינות המפותחות בעולם, קרי, כי הערכת הסיכונים תתחשב בכלל דרכי החשיפה, ותשים דגש ייחודי לחשיפה ולהשפעה של חומרי הדברה על אוכלוסיות רגישות כגון תינוקות וילדים.

מחסור במידע, פיקוח ואכיפה

כתוצאה מהכשלים הרבים וחוסר ההסדרה, ישנו מחסור חמור בפיקוח ואכיפה על הימצאות שאריות חומרי הדברה במזון, הן על תוצרת מקומית והן על תוצרת מיובאת, באופן שחושף את הציבור לסכנה כתוצאה מהימצאות רמות חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון. בנוסף, לא קיים מאגר מידע אשר מרכז את הנתונים בדבר השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בישראל. המשרדים לא יודעים מה הכמויות, מה פילוח אזורי השימוש, באילו חומרים משתמשים על גידולים ספציפיים, ואפילו את רשימת החקלאים מגדלי המזון בישראל.

בדומה, גם תוצרת המגיעה לישראל מהרשות הפלסטינית אינה מפוקחת כראוי, ואין בידי הרגולטור את מלוא המידע לגבי המשווקים, כמו גם יכולת לפקח כי התוצרת שנכנסת לישראל היא תקינה.   

נוסף לכך, על אף שקיימת חובה מכוח חוק להכין נוהל פיקוח מסודר תקינות ובטיחות המזון, משרד הבריאות טרם השלים נוהל זה.

חוסר המידע מקשה על הפיקוח ועל קידום מדיניות להפחתת השימוש בחומרי הדברה מסוכנים.

חוסר הכשרה ורישוי של מדבירים חקלאיים

בשונה ממדבירים תברואיים, אשר מחוייבים בהכשרה ורישוי על פי חוק המדבירים התברואיים, מדבירים חקלאיים לא נדרשים לעמוד בבחינת רישוי, ואינם מחויבים בכל הכשרה. הלכה למעשה, התחום פרוץ לחלוטין.

כתוצאה מכך, עשרות אנשים נפגעים מדי שנה משימוש לא תקין או מתאונות שנגרמות מחומרי הדברה חקלאיים. תכשירי הדברה לשימוש חקלאי ניתנים לקנייה ומכירה על ידי כל אחד, ללא כל הגבלה, כאשר אין צורך בהכשרה, רישיון או היתר כדי לקנות אותם.

תקנות הבטיחות בעבודה שהיו אמורות להסדיר כשלב ראשוני בלבד את נושא ההכשרה והרישוי של המדבירים, כמו גם את הגבלות המכירה על חומרים מסוכנים, תקועות כבר כארבע שנים.

הצעת החוק שמקדמת אדם טבע ודין מחייבת הכשרה ורישוי של מדבירים חקלאיים.

חוסר עקיבות

כיום אין כל יכולת לדעת מאיין הגיעה התוצרת החקלאית שקנינו, ואין מעקב אחר שרשרת אספקת המזון מהשדה ועד לצלחת. הציבור לא יכול לדעת מאיפה הגיע המזון שלו! אם נמצאו חריגות של חומרי הדברה בפרי או ירק ששווק לציבור, אין כל דרך לדעת מאיפה הוא הגיע, ולחזור אל החקלאי האחראי, על מנת לערוך פיקוח ואכיפה כנדרש. בדומה, גם אם רוצים לתמרץ קנייה של תוצרת מקומית – אין כל דרך לדעת מהי התוצרת המקומית, ומהיכן שווקה.

הדבר מוביל לשוני בסטנדרטים בין תוצרת מיוצאת לבין תוצרת שמשווקת בשוק המקומי: בישראל, בניגוד למדיות מתקדמות בעולם, אין כיום חובה על המגדל או המשווק לבדוק את איכות התוצרת שלו לפני שיווקה, וזאת בעוד חקלאים המייצאים את התוצרת מחויבים לעשות כן.

תקנות מכוח חוק פיקוח הצמח ושיווקו, שאמורות להסדיר את נושא העקיבות, לצורך מעקב ופיקוח על שרשרת הייצור- מן השדה ועד לצלחת, לא מותקנות כבר מעל לשמונה שנים, וגם תזכיר החוק שפורסם ע”י משרד החקלאות לטובת הסדרת הנושא, לא קודם.

אנו באדם טבע ודין פועלים למען קידום הסדר עקיבות, שיסייע לפיקוח ואכיפה על תקינות ואיכות התוצרת, ויסייע לתמיכה בתוצרת ישראלית מקומית.

חוסר שקיפות ושיתוף ציבור

פעילות משרד החקלאות והבריאות בכל הנוגע לאישור חומרי הדברה, לרבות דיונים, פרוטוקולים, הערות ציבור וכד’ אינה שקופה לציבור. חוסר שקיפות זה, מעקר מתוכן את הביקורת הציבורית על החלטות המשרדים ואת יכולת הציבור להגן על עצמו. גם המידע המדעי העומד בפני מקבלי ההחלטות אינו חשוף לציבור, דבר המקשה על שיתוף הציבור באופן מהותי, ועל הגשת עמדותיו בנוגע לסוגיות קריטיות הנוגעות לבריאות. כך, גם במקרים בהם מגיש הציבור הערותיו, אין הוא מקבל התייחסות להערות אלו, או נימוקים לדחיית /קבלת הערותיו. אנו באדם טבע ודין פועלים באמצעות בקשות חופש מידע ועתירות חופש מידע לשם השגת המידע הנדרש לביצוע ביקורת ציבורית חשובה זו.

חוסר במרחקי מגן

בישראל אין שמירה מספקת של מרחקי מגן בין האזורים המרוססים לבין בתי מגורים- התקנות הקיימות, הנמצאות באחריות המשרד להגנת הסביבה, מאפשרות לחקלאים לרסס את מרבית חומרי הדברה עד לקו הבניין, וזאת מבלי לתת את הדעת להימצאות בני אדם באזור, ואף לא להימצאות של ילדים באזור, או של אוכלוסיות רגישות נוספות, אשר עלולות להיפגע עוד יותר מחשיפה לחומרים אלו.

מידע נוסף בנושא הדברה

שאלות ותשובות נפוצות בנושא הדברה

מה זה בעצם גינון בר קיימא?
גינון בר קיימא הוא גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים. זאת אומרת, כזה השומר על בריאות האדם והסביבה.

כחלק מן הגינון העירוני שקיים היום, טיפול בגינות משחקים, פארקים, צידי דרכים וכו’, ישנו שימוש רב בדשנים כימיים, בחומרי הדברה רעילים לבני אדם ומזהמים את הסביבה ומי התהום, ובצמחים בעלי צימוח  מהיר המחייבים גיזום רב או החלפת צמחים תכופה. חלק מן האזורים המרוססים מהווים אזורי פנאי לילדים, אשר הינם אוכלוסייה רגישה במיוחד וחשופה במיוחד לסכנות מחשיפה לחומרי הדברה .  

הכוונה במעבר לגינון בר קיימא, היא הפחתה, עד הפסקה של שימוש בחומרים כימיים אלו, טיפול בעשבייה באמצעים מכאניים, שימוש בצמחייה בת קיימא, חיסכון במים ועוד. 

רשויות רבות בארץ ובעולם כבר החלו בתהליך שכזה.

למה אתם עוסקים בהדברה ברשויות מקומיות? צריך להתחיל לדבר על הדברה בפירות והירקות המרוססים שמוכרים לנו.
אנחנו עוסקים בהגנה על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה. במסגרת זאת פועלים בנושא של גינון בר קיימא והפסקת ההדברה בגינון ברשויות מקומיות, ולצד זאת עוסקים בשאריות חומרי הדברה במזון, באמצעות קידום חקיקה, מדיניות, עתירות, ועוד. בין היתר אנו מקדמים תיקון חקיקה לטובת הגנה מיטבית על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה בפירות וירקות.

אנחנו מאבדים את החופים, את מעט הירוק שיש לנו לטובת עוד מפלצות מבטון שאף אחד לא צריך חוץ מאותם גורמים צמאים לכסף וכוח. למה אתם לא מטפלים בזה?
נושא ההגנה על החופים ועל השטחים הפתוחים הם אחד מנושאי הליבה בה אנו מטפלים.

נשמח גם להתערבותכם בשכונה שלי שבה קבלן הגינון מדביר ללא אישור כמעט כל שבוע בקוטלי עשבים ויוצר נזק רב. תוכלו לסייע לנו?
במידה ובוצעה פעולת הדברה בגינון שאתם חושדים שאינה לפי ההנחיות- בקשו מהמדביר פרטים לגבי החומר בו הוא עשה שימוש, ובדקו את תווית התכשיר. אם גיליתם כי אכן בוצעה הדברה בחומר אסור או בניגוד להוראות התווית, פנו למחלקת הגנון שלכם, עם העתק אלינו, לכתובת members@adamteva.org.il.

למה ההדברה העירונית אינה מעוגנת בחקיקה ונתונה לגחמות פוליטיות של ראשי מועצה?
משרד החקלאות הוא האחראי מכוח חוק הגנת הצומח על רישום החומרים בהם עושים שימוש בהדברה בגינון, אולם, בגלל שלא מדובר על שימוש לצרכים חקלאים, הוא לא מפקח אחר פעולות אלה, ומי שאחראי בפועל על הפיקוח, ועל קבלני הגינון, הן הרשויות המקומיות עצמן. אנו פועלים לטובת הפחתת הריסוס בגינון, במסגרת הצעת חוק להגנה על בריאות הציבור שהגשנו , ובמקביל פועלים יחד עם רשויות מקומיות למען הפחתה ומעבר לגינון בר קיימא.

קישקוש, בעיר שלי לא מרססים כלום. על מה אתם מדברים?
מצויין! ישנן רשויות שנמצאות בתהליך הפחתה של הדברה בגינון, וכאלו שאף הפסיקו להדביר כלל. מרבית הרשויות עדיין עושות שימוש בהדברה בגינון. נשמח לקבל מידע לגבי רשויות שהפסיקו לרסס.

האם יש תקנות או חוקים שאוסרים ריסוס?
סוגיית ההדברה מוסדרת בחוק חומרים מסוכנים והתקנות מכוחו, כאשר מדובר בחומרים תברואיים, ובחוק הגנת הצומח והתקנות מכוחו, כאשר מדובר על חומרים לשימוש חקלאי.  חוקים ותקנות אלו קובעים הוראות לגבי התכשירים, אמצעי הגנה, הגבלות וכד’. ישנם חומרים שאסורים לשימוש, וישנם כאלו שמותרים, בתנאים מסויימים.

האם יש בידיכם מחקרים מדעיים המצביעים על חומרי הריסוס כמסוכנים?
ודאי. קיימים מחקרים רבים המעידים על הסכנות שבחשיפה לחומרי הדברה, וההשפעה שלהם על מערכות הגוף ועל הסביבה.

אני רוצה לחתום על העצומה אבל לא רוצה למסור מספר אימייל וטלפון. למה זה שדה חובה בטופס?
אנחנו אוספים אך ורק חתימות מזוהות ומאומתות. על מנת לזהות ולאמת את החתימות שמעניקות לנו כוח ציבורי, אנו מבקשים שם וטלפון.

חברי הצוות

עו"ד טל גרנות

ראש תחום כימיקלים ובריאות

ברנדט באור

מומחית בריאות וסביבה