דו”ח: זיהום אוויר ותחבורה ציבורית

נכתב ע״י צוות אדם טבע ודין   |   08/06/20   |   אוויר
דו”ח: זיהום אוויר ותחבורה ציבורית

מאז קום המדינה ועד שנת 2018, גדלה אוכלוסיית ישראל פי 10.28 בזמן שמספר כלי הרכב הפרטיים גדל פי 311. מספר האוטובוסים גדל רק  פי 15.2.

השילוב של כמות כלי הרכב על הכביש עם התנאים המטאורולוגיים המאפיינים את ישראל יוצר זיהום אוויר גבוה אשר פוגע במיוחד בבריאותם של מי שגרים בסמוך לצירי תנועה מרכזיים:
הסיכון לתמותה כתוצאה מזיהום אוויר בקרב אנשים שגרים בקומות נמוכות בערים הגדולות בסמוך לצירי תחבורה ראשיים, גדול ב-14.4% בהשוואה לסיכון של אנשים הגרים בקומות גבוהות או לא בסמוך לצירי תחבורה ראשיים.
הסיכון לתמותה של אנשים הגרים בקרבת התחנה המרכזית בת”א גדול ב-23% (!) ביחס לאנשים המתגוררים הרחק מצירי תחבורה ראשיים.
הסיכון להחמרה בסימפטומים של ילדים חולי אסתמה גבוה ב-8.8% בקרב ילדים שגרים ליד צירי תחבורה ראשיים בהשוואה לילדים שגרים במרחב כפרי. המצב גרוע מכך אצל ילדים הגרים ליד התחנה המרכזית בת”א – הסיכון של ילדים אלו גבוה ב-12.1% (!) ביחס לילדים שגרים במרחב כפרי.
אומדן הנזק הכלכלי למשק בעקבות הפגיעה הבריאותית של זיהום האוויר הוא כ-8 מיליארד ש”ח בשנה.

זיהום האוויר מתחבורה בארץ הוא כ-20% מסך פליטת הזיהום, אך מהווה כ-90% מסך זיהום האוויר שאליו נחשפים בני האדם (בתוך הערים). סך הפליטות מתחבורה בישראל של פחמן דו-חמצני, גז החממה העיקרי איתו מתמודדת האנושות על רקע משבר האקלים, נאמד ב-27.3% מסך כל הפליטות של פחמן דו-חמצני.
ישנו פוטנציאל להפחתת 3 מיליון טון פחמן דו-חמצני, שהם כ-12% מסך ההפחתה הנדרשת לשם עמידה ביעד הלאומי, באמצעות צמצום הנסועה ברכב פרטי ב-20%, ייעול צריכת הדלק בתחבורה והחדרה של טכנולוגיות הנעה חלופיות (חשמל וגז).

מה נדרש לעשות

  • הממשלה נדרשת לצמצם את השימוש ברכב פרטי שהינו התורם המשמעותי לזיהום האוויר – באמצעות קידום וייעול מערך התחבורה הציבורית ועידוד המעבר לאמצעי תנועה בני-קיימא: רכיבה על אופניים, הליכה ברגל, שימוש בתחבורה ציבורית.
  • הממשלה נדרשת לקדם תכנון ששם דגש על עירוב שימושים, בדגש על פיזור שטחי תעסוקה במרחב העירוני בקרבה מספקת לשטחי מגורים – למעשה פירוק של אזורי התעסוקה הגדולים ובכך צמצום הצורך הראשוני בתחבורה כלשהי.
  • הממשלה נדרשת למצוא מקורות אנרגיה חליפיים עבור תחבורה בדגש על שימוש בחשמל. נדגיש כי עידוד השימוש בגז אינו מספק כיוון שעדיין מדובר על אנרגיה לא מתחדשת ומזהמת.

הסבת האוטובוסים לחשמליים הינה פוטנציאל לשיפור מערכת התחבורה הציבורית בישראל, שסובלת מהזנחה של עשרות שנים ומתדמית בעייתית.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, אוטובוס דיזל עירוני גורם נזק חיצוני מצטבר של 86 מיליון שקל בשנה בשל זיהום האוויר לו הוא גורם, לעומת 30 מיליון שקל בשנה מאוטובוס חשמלי. כיום פועלים בישראל 78 אוטובוסים חשמליים בלבד, שהם פחות מאחוז אחד מסך האוטובוסים בישראל.

המעבר לאוטובוסים חשמליים כולל חסמים ואתגרים משמעותיים, ובדו”ח זה אנו מציגים את הדרך והצעדים הנדרשים לקידום המעבר לאוטובוסים חשמליים, תוך התמודדות עם האתגרים השונים.

“אוויר נקי הוא זכות בסיסית. האחריות להבטיח זאת היא על כתפיהם של נבחרי הציבור.” – תומס קרפר