שיקום מי התהום בישראל

נכתב ע״י צוות אדם טבע ודין   |   24/12/18   |   מים
שיקום מי התהום בישראל

בישראל מאות אתרים עם זיהום מוקדי במי התהום. בחלק מהמקרים הזיהום התפשט למרחקים גדולים מהמוקד והביא לפגיעה בנפחים משמעותיים של האקוויפר ולסגירה של עשרות קידוחים להפקת מים. בנוסף, זיהום מרחבי בניטרטים וכלורידים שהמקור להם הוא בזליגה של עודפי דשנים משדות חקלאיים, הביא לסגירה של מאות קידוחים להפקת מים. הפגיעה ביכולת הפקת מי התהום מוערכת בעשרות מיליוני מטר-קוב בשנה, כמות הדומה לתפוקה השנתית של אחד מחמשת המתקנים להתפלת מי-ים הממוקמים לאורך חופי ישראל. כדי לשמר את משאב מי התהום, נדרשת תכנית לאומית לשיקום מי התהום וחידוש ההפקה מבארות המים הסגורות. מתווה פעולה שימוסד בחוק, יבטיח שהמהלכים לשיקום מי התהום לא יושפעו משינויים זמניים בהנהגה הפוליטית ותחייב את העוסקים בדבר בדין וחשבון לציבור שצורך את המים ותלוי בהם.

זיהום מי התהום – נקודות מרכזיות:

  • בישראל כ-50 אתרים עם זיהום נרחב במי התהום שהגורם לו הוא פעילות תעשייתית, ומאות מוקדים עם זיהום במרכיבי דלקים. לאלה מתווסף זיהום מרחבי בניטרטים וכלורידים שמקורם בדליפה של עודפי דשנים משדות חקלאיים למי התהום.
  • המזהמים העיקריים במי התהום הם ממסים תעשייתיים, דלקים, חומרי הדברה, כימיקלים ששימשו לייצור דלק טילים וחומרי נפץ, מתכות, ניטרטים וכלורידים שמקורם בעודפי דישון ובזליגה של שפכים, ומרכיבי תרופות כמו קרבמזפין.
  • מתוך עשרות אתרים עם זיהום נרחב במי התהום, שהמקור לו הוא פעילות תעשייתית, עד להיום, שיקום מי התהום מבוצע בבודדים בלבד.
  • באתרים עם זיהום בדלקים, שיקום מבוצע בפחות ממחצית מהאתרים. ביתר האתרים מבוצע ניטור בלבד של מי התהום.

פגיעה ביכולת להפיק מים

  • מאות קידוחים להפקת מים נסגרו בשנים האחרונות לאחר שנתגלו במי הקידוח ריכוזים גבוהים של מזהמים (ביחס לתקן שנקבע בתקנות בריאות העם – איכותם התברואתית של מי שתייה ומתקני מי שתייה, 2013).
  • במחצית מהקידוחים שנסגרו בעקבות זיהום, ההפקה חודשה במסלול “הפקה במסגרת טיוב”. האישור לחידוש ההפקה ניתן על ידי ועדה של רשות המים ומותנה באישור משרד הבריאות, ומקנה פטור חלקי עד מלא מהיטל ההפקה- אותו סכום שמשולם למדינה על שימוש במשאב המים. בפועל, במרבית הקידוחים שההפקה מהם מאושרת במסגרת “הפקת טיוב” לא מבוצע טיפול במים והם משמשים להשקיה חקלאית בלבד. באחוז קטן מהקידוחים קיים מתקן טיפול והמים, לאחר טיהור, משמשים כמי שתייה.
  • חלק גדול מקידוחי ההפקה הסגורים הם פרטיים וחלקם קידוחים של חברת מקורות. קידוחים רבים הוקמו לפני למעלה מ-60 שנה, כך שעל מנת לחדש את ההפקה מהם יש צורך בהקמת קידוח חדש. רבים מהקידוחים הסגורים ממוקמים באזורים בהם פוטנציאל ההפקה של מי תהום אינו ממומש באופן מלא, כלומר שישנו מחסור בכלי הפקה באותם אזורים. על ידי חידוש ההפקה מהקידוחים הסגורים, ניתן להדביק במידה רבה את הפער בין פוטנציאל ההפקה להפקה בפועל.

מחסור באמצעים לניטור מי התהום

בישראל עשרות אלפי מפעלים, אלפי מתקנים לאחסון והפצה של דלקים, מאות אזורי תעשייה נרחבים, בסיסי צבא, אתרים לאיסוף וסילוק פסולת ומכונים לטיהור שפכים- כל אלה מהווים פוטנציאל לזיהום מי התהום. מערך לניטור של מי התהום קיים באחוז קטן מהאתרים בלבד. כך למשל, מתוך כ 250 אזורי תעשייה, מערך ניטור למי התהום קיים ב-20 בלבד.

היעדר הסדרה חקיקתית של נושא זיהום מי התהום

  • לרשות המים אין כיום כלים שמאפשרים לחייב בעל קידוח פרטי לחדש את ההפקה מקידוח מושבת. מעבר לכך, לא קיים מנגנון “הלאמה” של קידוחים פרטיים שבעליהם איננו פועל לחדש את ההפקה מהקידוח שבבעלותו.
  • כיום לא מוגדרת בחוק חובה לשיקום של מי התהום. רשות המים יכולה לדרוש מהגורם המזהם לשקם את מי התהום או לשלם את העלויות שכרוכות בשיקום, בהינתן שישנן הוכחות לכך שהוא הגורם לזיהום. במקרים בהם הגורם המזהם אינו יודע, או שהוא לא קיים יותר, לא מוגדר בחוק מקור תקציבי לשיקום של מי התהום.
  • רשות המים אינה מחויבת להציג תכנית שיקום רב שנתית שכוללת את האתרים בהם יוקם מערך ניטור, האתרים בהם יחלו פעולות שיקום, ומהלך לחידוש קידוחים ישנים ומושבתים. בנוסף ברמת הדיווח השנתי לציבור ישנם פערים גדולים בין המידע שקיים אצל רשות המים לבין זה שמפורסם ומונגש לציבור דרך אתר האינטרנט. 

תמצית התכנית הלאומית לשיקום מי התהום וחידוש ההפקה מבארות המים

  • הגדלת מערך ניטור מי התהום באזורי תעשייה.
  • שיקום פלומות זיהום מי התהום במקרים בהם הגורם המזהם הוא התעשיות הביטחוניות (או צה”ל), או במקרים בהם הגורם המזהם כבר לא קיים או לא ידוע. נפח המים המזוהם מוערך ב-2.1 מיליארד מטר-מעוקב. לשיקום האתרים יבוצע תיעדוף ותכנית השיקום תקבע יעדי זמן ברורים לשיקום.
  • חידוש ההפקה בבארות מים (קידוחים) מושבתות וטיוב קידוחים עם זיהום במי התהום. ההפקה ממאות קידוחים הופסקה לאחר שבמים נתגלו ריכוזים חריגים של מזהמים. כמו כן, במרבית הקידוחים שההפקה מהם כבר חודשה במסגרת טיוב, לא קיים מתקן לטיפול במים והם משמשים כיום להשקיה חקלאית בלבד. בכל המקרים נדרשת הוספה של מתקן טיפול כך שהמים יוכלו לשמש למי שתייה.

על ידי טיוב של מי התהום, ניתן להוסיף למשק המים כ-100 מיליון מטר-קוב מדי שנה. אך אם לא יתחילו באופן מידי פעולות לשיקום פלומות הזיהום, מדי שנה נאבד נפחים הולכים וגדלים של מים, כתוצאה מהתפשטות הזיהום.

“כאשר הבאר יבשה, אנחנו מכירים בערכם של המים.” – בנג’מין פרנקלין